כרגיל, נכתב בשלשון זכר אך פונה לכל המגדרים, הנטיות המיניות, עשבי התיבול והחשופיות.
אני שמה את שאלת המוסר בצד לרגע. העמדה האישית שלי בנושא ידועה אבל לא באתי לחנך אף אחד שלא ביקש ממש יפה ולא זה הנושא הרגע, אני רוצה לדבר על משהו אחר.
בעיניי, בגידה היא מעשה חסר הגיון.
אני לא מדברת על חלאות שבוגדים בשביל הספורט ומבינה שלפעמים המצב מורכב ויש פחד מלפרק מסגרות קיימות, גם אם משהו בהן לא בדיוק עובד אבל לבגוד זאת דרך גרועה מאוד להתמודד עם זה.
נניח שאתה מרגיש מחסור חמור בסקס ואינטימיות או שיש לך נטיות בדסמיות או סקרנות מינית שאתה לא יכול לתת להם ביטוי בבית. זה קורה, המון זוגות מגיעים לנקודה הזאת. כשעדיין לא בגדת, אפשר לפתוח את הדברים ולדבר עליהם עם בת זוג שהאמון שלה עדיין לא נשבר, היא עדיין לא כועסת עליך ועדיין רוצה להיות אתך.
זה יצריך הרבה מיץ אומץ, אבל להתוודות על רומן מהצד או להיתפס בוגד יהיה כואב בהרבה, בוודאות יגרור שבירת אמון, עם סיכוי גבוה ביותר לפירוק הקשר (זוכר, הדבר הזה שמלכתחילה ניסית להימנע ממנו?) ועלול גם לשחק לרעתך בגירושין.
מעבר לכך, כדאי לזכור שני דברים:
1. טיפול זאת לא מילה גסה, כולל טיפול זוגי.
2. כל הקשרים מסתיימים מתישהו, אם לא בגלל פרידה אז בגלל שמישהו מת.
לפעמים מה שהתאים לפני עשור לא מתאים היום וזה בסדר. אין טעם להישאר בזוגיות לא מתפקדת שרק תאמלל את כל המעורבים, כולל הילדים שעליהם אתה טוען שכל כך חשוב לך להגן.
לילדים, אגב, יש יכולת מופלאה להסתגל למציאות חדשה. גירושין מנומסים שמסתיימים בשקט יפגעו בנפשם הרכה משמעותית פחות מכמה שנים בבית עם מתח תמידי כי הזוגיות של ההורים חורקת.ילד שההורים שלו מאושרים יהיה מאושר בהרבה מילד להורים שמרגישים שהבית שלהם הפך לכלא.
