היו לך הזדמנויות איתי כבר פעמיים ובשתיהן ברחת.
בצבא הייתי מאוהבת בך. מאוהבת ממש, לא מסוגלת לחשוב אפילו על גברים אחרים, מחייכת בדביליות מכל אזכור של השם שלך, כזה מאוהבת.
אז היה פינג פונג פלירטוטים של כמה חודשים שהסתיים בזה שיום לפני דייט ראשון ביטלת בלי ממש לספק הסבר.
כן, יכול להיות ששנינו היינו היום במקום אחר לגמרי אם היית אז קצת פחות פחדן אבל זה לא קרה והיום זה כבר לא משנה.
כמובן היה גם הניסיון הכושל ההוא, קצת אחרי יום הולדת 30 שלך אבל אתה זוכר שגם זה נגמר בשני דייטים שאחריהם אמרת שאתה לא מסוגל להתמודד איתי ונעלמת למשהו כמו שנתיים. עד היום, אגב, לא הצלחתי להבין מה אני מעוררת בך שאתה כל כך פוחד ממנו.
הופעת שוב בחיים שלי מתישהו ושנינו הסכמנו שעדיף שנישאר בפרנד זון כי אנחנו כנראה לא הכי טובים זו לזה רומנטית או מינית, אז מה אתה עכשיו מזיין לי את השכל על רגשות? מה אתה מצפה שיקרה בדיוק? אני כבר מזמן לא שם ואתה יודע את זה.
יותר מזה, היית נשוי כמה שנים והייתה לך זוגיות של עוד כמה שנים אחרי זה. אתה אבא לשלושה, למען השם!
אתה ברצינות מצפה שאאמין שכל הזמן הזה בעצם היית מאוהב בי?
צעדת לחופה שלך בידיעה שאתה מאוהב במישהי אחרת?
עשית ילדים עם הידיעה הזאת? נכנסת ככה לעוד קשר ארוך ומשמעותי?
אתה באמת לא מבין כמה לא אמין זה נשמע?
אתה לא מבין כמה חרא זה מוציא אותך כלפי הנשים שהיית איתן? אני אשכרה מקווה שלא באמת התכוונת לזה, כי אם כן, זה אומר ששיקרת במצח נחושה לאמא של הילדים שלך וזה לא אומר עליך שום דבר חיובי.
איך יכול להיות שבגיל 40 הדפוסים שלך מגיל 19 לא השתנו בשיט?
דבר איתי כשתתבגר. במקרה שלך, זה כנראה אומר אף פעם.
