החיים בטריקולור

צ'נדלר - זו תובנה מעניינת בעיניי. אני חושב שהייתי רוצה שיבינו אותי לפעמים בלי מילים (לפעמים זה צורך ממשי הרבה יותר מפשוט רצון או יהיה נחמד אם). אבל נראה שלהכיר בזה ולקבל את זה (לעומק לא רק כאיזו עובדה) שזה לא אפשרי. שאין קוראי מחשבות זה גם מאוד מאכזב אבל גם משחרר.. ומוביל להתנהלות הרבה יותר טובה של לתקשר צרכים וגבולות ורצונות.

Fashion kitty​(אחרת) - אותי זה לא מאכזב, אולי כי אני למודה אכזבות מציפיות רומנטיות בלתי אפשריות לדברים שקיימים רק בסרטי דיסני.

Fashion kitty​(אחרת) - חוץ מזה, זוגתי הרבה פעמים מבינה אותי ללא מילים, אבל זה קשר של כמה שנים והדרך לכאן הייתה ארוכה ולא קלה. הגענו לנקודה הזאת אחרי שנים של שיחות, ריבים, אי הבנות, פתרון בעיות, משברים, למידה ותשומת לב לשינויים ואפילו במקום שאנחנו נמצאות בו היום עדיין יש בינינו המון אי הבנות.
כשאני שומעת עוד מישהי אומרת שהיא רוצה שיבינו אותה בלי מילים, אני אוטומטית תוהה מה ועד כמה היא מוכנה להשקיע כדי להגיע למקום הזה.

PianoMan - מאחל לך שתזכי, עוד ועוד ועוד 🤍

הלן הדוב - מדהים אותי כל פעם מחדש כמה אנשים לא מבינים שבשביל להגיע למקום הזה של ל"הבין בלי מילים" צריכים לעבור הרבה מאוד תקשורת נכונה במשך זמן (ארוך יותר, ארוך פחות) ולבנות זוגיות בריאה או חברות טובה. וגם אז אפשר לפשל ולהסיק מסקנות שגויות. אז חשוב לתחזק תקשורת בריאה. לריב מידיי פעם. זה לא מזיק.

כתבת יפה והיה תענוג לקרוא.

היד - או! בדיוק.
סעיף אחד (ומטומטם) ברשימות המכולת הבלתי נגמרות והבלתי אפשריות...
You is a rer hooman