יומן מסע

פתאום קלטתי שהפעם האחרונה שכתבתי כאן היתה לפני הקורונה בכלל. 

העולם השתנה כל כך מאז. 

החיים שלי השתנו כל כך מאז. 

מצחיק שדווקא בתקופה הזו, שאנחנו כמעט ולא יוצאים למקומות הומי אדם (קל וחומר שלא למסיבות וכו'), פיתחתי התעניינות ומשיכה מסויימת לפומביות. 

כן, בא להתנסות באקטים שיש בהם מידה מסויימת של פומביות. שייראו מה הנסיך שלי עושה לי, מה הוא גורם לי להרגיש. 

שייראו שהוא אדון עליי ועל גופי. 

בא לי. 

וזה משהו שפעם בכלל לא חשבתי עליו, וכשכן חשבתי- דחיתי ישר על הסף. מפחד, כנראה. 

בכל מקרה, אולי אכתוב על משהו כזה סיפור בהמשך. 

אני מתכוונת לחזור לכתוב פה מדי פעם, למרות שהתקופה האחרונה מורכבת לנו בטירוף (אבל בקטע טוב ממש! יהיו עדכונים בהמשך)... ואני לא לגמרי בטוחה כמה זמן יהיה לי. 

זהו. 

יאללה קורונה לכי מפה כבר, בא לי לחזור למסיבות ולמפגשים קהילתיים!