"באמת חשבת שאני ארשה לך ללבוש תחתונים במסיבה?"
הנסיך שלי סקסי מתמיד.
הוא עומד בפתח החדר שלנו, נשען על המשקוף ובוחן את גופי מכף רגל ועד ראש.
אני עומדת מול הארון בתחתונים וחזיה. תחרה סגולה כהה. אני לא מתייחסת לדבריו וממשיכה לחפש את השמלה שלי, השחורה הצמודה והקצרצרה.
"אני מבין שאת מחפשת צרות", הוא זורק לעברי.
אני מפסיקה את מעשיי ומתבוננת בו.
הוא רציני.
"אבל השמלה הזו נורא קצרה", אני עונה לו, "בלי תחתונים זה יהיה קשה להתחבא תחתיה.." וברגע שהמילים האלו יוצאות מפי, אני מרגישה נבוכה וסמוקה.
"נו, בסדר", הוא אומר בשוויון נפש. "אז תצטרכי להיות זהירה אם ככה. חוץ מזה, מי אמר שאני רוצה להחביא אותך?"
אני מסתכלת עליו בסימן שאלה. זה חדש לי. הוא תמיד אמר שאני לעיניו בלבד, ודווקא אני זו שהבעתי עניין ורצון שייראו אותו שולט בי. רצון מהול בהרבה, הרבה פחד.
"מה, אסור לבעלים שלך לשנות את דעתו?"
הוא קלט אותי.
כמו תמיד.
אני מתעשתת, נועצת בו מבט משועשע.
"אוקיי, אתה לא מפחיד אותי".
"ככה?"
"כן. ככה" אני מעזה לענות לו.
"טוב. תסיימי להתלבש, צריך לצאת בקרוב", הוא זורק ויוצא מהחדר.
אני מרגישה את הדופק צונח בבת אחת, ואני מתיישבת לרגע על המיטה כדי להתאפס.
אני רק מקווה שאצליח לעמוד וללכת בכוחות עצמי, כי מהלחץ הרגליים שלי הופכות לג'לי..
---------
"את רוצה לשתות משהו?" הוא מרים את קולו, מנסה להתגבר על המוסיקה.
"רק מים, בבקשה. אני רוצה לשמור על ראש צלול".
הוא נעלם בתוך ההמון ואני קצת מבוהלת, מסביב המון גברים ונשים לבושים יותר או פחות. הרבה קולרים, הרבה שחור.
הרבה מבטים ננעצים בי. אני מתכווצת מבפנים אבל עומדת זקופה.
הוא חוזר עם בקבוק מים ומייד מניח עליי יד, מסמן טריטוריה. אני אסירת תודה על כך.
המועדון לא נראה גדול, אבל יש בו המון חללים נסתרים. ספות וכורסאות מפוזרות בו. במקומות היותר פרטיים יש גם עמודים עם חבלים, שרשראות ואזיקים בכל מיני צורות.
אנחנו מתיישבים באחת הספות בחלל הגדול.
"תנשמי, דיאה. תזכרי שיש לנו מילת בטחון".
אני מהנהנת.
הספה מאד נמוכה וקשה לי לשבת בה בצורה שבה איבריי האינטימיים יהיו מוסתרים. אני זזה בחוסר נוחות.
הוא נועץ בי מבט מחוייך.
"תתקרבי אליי", הוא תופס לי בקוקו הגבוה וההדוק שלי ומושך אותי אליו. אני זזה לכיוונו. גל קטן של התרגשות מתפתל לי בבטן הנשימה שלי נהיית כבדה.
"עוד. יודעת מה? בואי ושבי על הברכיים שלי, ככה יהיה לך קל יותר".
אני מתיישבת על ברכיו והוא מתחיל ללטף את ירכיי, לאט לאט.
המבט שלי לא מפסיק לרוץ מסביב. מי רואה? רק שלא תתרומם השמלה.. מחשבה שמצד אחד מפחידה אותי ומצד שני מגרה אותי כל כך.
אני מרגישה את היד שלו מלטפת את דרכה במעלה הירך, ומרגישה שאני נהיית לחה יותר ויותר.
הוא לא עוצר. אני תופסת לו את היד והוא משחרר אותה ונותן לי משיכה חזקה בשיער.
אני מרגישה את הנשימות שלו על האוזן שלי.
"את ממש לא עוצרת אותי. אם את באמת רוצה לעצור, את מכירה את מילות הבטחון שלך. צהוב- להאט. אדום- לעצור. אם תנסי לתפוס לי שוב את היד ככה, את תיענשי. זה ברור, צעצוע שלי?"
הקול שלו מעביר בי צמרמורת טובה.
"כן אדוני", אני עונה לו בקול חלוש.
אני אעמוד בזה?
אני אעמוד בזה.
אני קולטת שבספה הסמוכה לנו יושבים זוג ומביטים בנו בסקרנות.
גם בספה ממול יש כמה אנשים שמתעניינים בנו.
הוא קורא אותי ואומר: "בואי נעבור לפינה מעט פחות מרכזית..."
ואנחנו עוברים לאחת הגומחות הנסתרות יותר, שיש בה ספה זוגית וגם עמוד עם שרשראות ואזיקים.
"תעמדי פה, עם הגב לעמוד, הפנים לספה", הוא פוקד עליי.
אני נעמדת והוא אוזק אותי עם הידיים מאחורי הגב, לעמוד. אני מרכינה ראש.
הוא נעמד מולי, מניח יד על הסנטר שלי ומרים את ראשי.
"תסתכלי עליי"
אני מביטה בו.
"את כזו יפהפיה. אל תשכחי את זה. את הצעצוע שלי, ואת יפהפיה. אני רוצה להשוויץ בך"
הוא מלטף את הלחי שלי.
משם הידיים שלו גולשות לעבר החזה שלי. הוא מותח את מפתח הצוואר של השמלה מטה כך שהחזיה שלי נחשפת.
אני נושמת בכבדות. הלב שלי מאיץ. בחיים לא חשפתי איברים במסיבות.
הוא מושך גם את החזיה מטה וחושף את השדיים שלי לגמרי, מלטף ומשחק בפטמות הקשות.
אני במערבולת של רגשות.
נעים לי. מפחיד לי. מביך לי. מרגש לי.
אני מפסיקה להילחם במערבולת הרגשית הזו ופשוט נותנת לעצמי להיסחף.
הוא מרים את השמלה מלמטה ושולח יד ללטף בעדינות את הכוס שלי.
ממש בעדינות.
בכזו עדינות שאני נטרפת. אני רק רוצה עוד ועוד.
אני פוקחת לרגע את העיניים ורואה ששתי נשים עומדות קרוב אלינו ומביטות במתרחש.
רואים אותי. את הגוף שלי.
רואים מה שאדוני עושה לי, איך שהוא נוגע בי.
הוא משחק בין החזה שלי לכוס, פעם מלטף שם ופעם שם.
ונעים לי כל כך.
אני עוצמת עיניים שוב. אז מה אם מסתכלים עליי.
אני רק רוצה עוד. רוצה שייגע בי. שייקח אותי. שיעשה בי מה שירצה, רק שימשיך לגעת.
אני כל כך זקוקה לו.
הוא מחדיר אצבעות לתוכי. אני מתכווצת לרגע, ואז מתמסרת למגע שוב.
"אין לך מושג כמה את רטובה. צעצוע טוב שלי."
ביד אחת הוא מושך את ראשי אחורה מהשיערות. ביד השניה הוא משחק בין הכוס לדגדגן שלי.
ואני בדרך לגן עדן, לא רוצה שהוא יעצור. והוא ממשיך, וממשיך, עד שאני ממש קרובה- ואז הוא עוצר.
אני נדרכת, לא בטוחה מה הולך להגיע. פוקחת חצי עין- ורואה שיש לנו ממש קהל.
משהו כמו עשרה גברים ונשים מביטים בנו.
החרדה עולה בי, אבל הוא תופס לי את הפנים וצד את מבטי.
"היי, אני פה. אני שומר עלייך. את סומכת עליי?"
אני מהנהנת.
הוא שומר עליי.
אני טובעת במבט שלו, ונושמת.
הוא ממשיך לגעת, ללטף.
מביא אותי קרוב לשיא, ועוצר.
"את זוכרת שאסור לך לגמור נכון?"
אני מהנהנת.
"צעצוע טוב שלי".
הוא משחרר את האזיקים, מוביל אותי אל הספה ומשעין אותי עליה עם הפנים לספה והתחת בחוץ, בפישוק.
אני לא יכולה לראות את הקהל שלנו, אבל מאד מודעת לכך שהם שם.
התחת שלי חשוף. הם רואים אותו.
ואז מגיע ספאנק, ואני שוכחת שיש שם אנשים.
ועוד ספאנק, ועוד אחד.
וליטוף. ושוב ספאנק.
אני לא מצליחה לספור או לשער כמה זמן הייתי בפוזיציה הזו, חוטפת ספאנקים. אני רק יודעת שהמוח שלי מתחיל לרחף.
ושאני רטובה ממש.
אני שומעת את הקול של אדוני אבל המוח שלי לא מחבר מילים.
לפתע אני מרגישה את הזין שלו בתוכי. הוא תופס את הקוקו שלי ומושך בו, ומזיין אותי ככה.
לעיני הקהל שלנו.
אני נותנת למחשבה הזו לחלחל, ומרגישה איך שהתובנה הזו מעצימה כל תחושה פיזית.
העונג הולך וגובר. אני פשוט לא מסוגלת להחזיק אותו יותר.
הוא נכנס עמוק, נשען עליי ולוחש לי באוזן:
"את צעצוע טוב כל כך. תגמרי, אהובה שלי. אני מרשה לך".
הקול שלו מפרק אותי לגמרי. אני לא צריכה עוד הרבה. שלוש-ארבע תנועות נוספות ואני פשוט מתפרקת, חצאי הברות יוצאות מפי.
אני מרגישה איך גם הוא מתפוצץ בתוכי.
אני רועדת לגמרי. לא מצליחה להחזיק את עצמי.
הוא יוצא מתוכי, מרים אותי לשכיבה על הספה ומחבק אותי חזק.
אני לא מחוברת לגוף שלי. אני מרחפת.
אנחנו נשארים ככה כמה דקות, עד שאני מצליחה לנחות למציאות, עדיין מחובקת איתו.
הוא מדגדג אותי קצת. הוא יודע שזה מחזיר אותי למציאות.
אני מתפתלת בידיים שלו וצוחקת, ולוחשת לו:
"די, כולם מסתכלים עלינו..."
הוא נועץ בי מבט, ושנינו מתפוצצים מצחוק.
