לפעמים אני רוצה שתחזיק אותי יותר חזק, יותר קצר.
אני מרגישה שאני מחליקה מבין האצבעות שלך ואני לא רוצה ליפול.
לפעמים אני מרגישה שאני צריכה שתכריח אותי. שלא תוותר, שלא תתן לי להתחמק.
אני רוצה שתכאיב לי יותר, שלא תחשוש מזה. שתהיה קשוח. אני זקוקה לזה.
ולפעמים אני צריכה שתהיה הכי עדין שאפשר, הכי רך. וזה יכול לבוא שניה אחרי שאמרתי שאני רוצה קשוח.
וזה כל כך מבלבל, אני כבר לא יודעת מה אני רוצה באמת, מה אני צריכה עכשיו.
הלך הרוח זז מצפון לדרום בשבריר שניה, ורגעים ספורים אחר כך חוזר לקדמותו.
אני כל כך מבולבלת.
אני שפויה? אולי השתגעתי?
אבל אתה יודע מה... אני חושבת שכל מה שאני צריכה זה אותך ליידי. ולא משנה לי אם תהיה רך או קשוח איתי, העיקר שאתה איתי.
אני מצטערת שאני משגעת גם אותך על הדרך... ומודה לך על שאתה יודע להכיל את השיגעון שלי ולתת לי את מה שאני באמת צריכה-
אותך.