סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

צוף מתוק-דבש לנשמה

לצוף שלי יש ניחוח ורדים שונה, מיוחד ומשכר...
לפני 9 שנים. 13 באוגוסט 2015 בשעה 15:37

לא יודעת למה ומדוע.. 

בדיוק היום בא לי להיות צעצוע. 

בא לי שתגידי לי להגיע עם החרוזים מאשתקד, 

בא לי להתפרע, לקפוץ להשתולל כי היום מאד שמח לי בלב! 

עוד שעה אראה אותך בשיא תפארתך מלכה אמיתית! 

ולידך היפייפיה נסיכה מדהימה!

ואני באתי רק לראות ולשמוח.

רק שיגיע כבר ה"תומר" ששלחת, כי חם לי כבר ואני מזיעה. 

ושיהיה לכולנו יום מלא שמחה אני זוכרת שאת מלכה! 

לפני 9 שנים. 19 בינואר 2015 בשעה 14:15

מול דלת נעולה אני עומדת

חוששת לנקוש, לפתוח סדק..

נושמת עמוק, צועדת לאחור..

אני נסוגה.

מול דלת נעולה אני ניצבת

מלטפת את המשקוף, מתחננת.. 

לו יהי.. הלואי שיהי..

שואפת לתוכי את הריח המוכר, החסר. 

מול דלת נעולה אני דואגת

היכתימו אצבעות אחרות את זו הדלת? 

על הרצפה מתבוננת בחשש

ההיו כאן צעדים זרים לא מוכרים??

מול דלת נעולה אני נוקשת

האם הדלת נעולה?? 

אני שואלת--

"מישהו יכול לפתוח לי??"

"את היחידה שיכולה לפתוח לעצמך דלת"- שמעתי... 

קחו את זה לכל מקום שתרצו, לעבודה, לזוגיות, ולכל עניין.. 

עם טיפה אומץ ואימון עצמי אנחנו יכולים לפתוח לעצמינו דלת לכל מקום אפשרי.

לפני 9 שנים. 19 בינואר 2015 בשעה 14:11

מול דלת נעולה אני עומדת

חוששת לנקוש, לפתוח סדק..

נושמת עמוק, צועדת לאחור..

אני נסוגה.

מול דלת נעולה אני ניצבת

מלטפת את המשקוף, מתחננת.. 

לו יהי.. הלואי שיהי..

שואפת לתוכי את הריח המוכר, החסר. 

מול דלת נעולה אני דואגת

היכתימו אצבעות אחרות את זו הדלת? 

על הרצפה מתבוננת בחשש

ההיו כאן צעדים זרים לא מוכרים??

מול דלת נעולה אני נוקשת

האם הדלת נעולה?? 

אני שואלת--

"מישהו יכול לפתוח לי??"

"את היחידה שיכולה לפתוח לעצמך דלת"- שמעתי... 

קחו את זה לכל מקום שתרצו, לעבודה, לזוגיות, ולכל עניין.. 

עם טיפה אומץ ואימון עצמי אנחנו יכולים לפתוח לעצמינו דלת לכל מקום אפשרי.

לפני 9 שנים. 19 בינואר 2015 בשעה 8:05

 

זהו, שלקרוא מחקר כזה על הבוקר עשה לי פשוט נפלא! 

אלף סריקות מוח הראו כי החיווט במוח הנשי הופך אותן למקשיבות טובות ולבעלות זיכרון טוב יותר, ואצל הגברים נהנים מהקואורדינציהאיאן סמפל, גרדיאן05.12.2013 עודכן ב- 15:43 05.12.2013    79מדענים ערכו כאלף סריקות מוח שבעקבותיהן איששו מה שרבים הסיקו כבר לפני זמן רב: יש הבדל משמעותי בחיווט העצבי של מוחות הגברים והנשים. מיפויים של מעגלים עצביים במוח מלמדים שאצל האשה הממוצעת יש שפע קשרים עצביים בין ההמיספירה הימנית לשמאלית, בניגוד לגברים שאצלם החיבורים חזקים יותר בין החלק הקדמי לחלק האחורי של המוח.ראג'יני ורמה, חוקרת באוניברסיטת פנסילבניה, אמרה שההפתעה הגדולה הייתה לגלות עד כמה מאששים הממצאים החדשים את הסטריאוטיפים הישנים, לפיהם מוחם של גברים מחווט טוב יותר לתפישה וקואורדינציה, ואילו זה של הנשים למיומנויות חברתיות ולזיכרון, מה שהופך אותן לטובות יותר בביצוע מספר פעולות שונות במקביל. כשמתבוננים במחקרים תפקודיים, רואים שהחלק השמאלי של מוח נועד יותר לחשיבה לוגית והצד הימני של המוח לחשיבה אינטואיטיבית; ולכן, אם יש משימה המצריכה שיתוף בן שני תחומים אלה, נראה שהנשים מחווטות טוב יותר כדי לבצע אותה", אומרת ורמה. "נשים טובות יותר בחשיבה אינטואיטיבית. הזיכרון שלהן טוב יותר. כשמדברים איתן, הן מעורבות יותר רגשית ומקשיבות יותר".מערכת החיווט העצבי במוח דומה בעיקרה לרשת כבישים שעליה מתנהלת התנועה המוחית. הסריקות המוחיות שנעשו במסגרת המחקר מצביעות על ריבוי קשרים עצביים בין הצד הימני לצד שמאל במוחותיהן של נשים; לעומת הקשרים העצביים אצל הגברים, שהיו מוגבלים לרוב בכל המיספירה. האזור היחיד שבו לגברים יש קשרים עצביים רבים יותר בין צד ימין לצד שמאל של המוח, הוא המוח הקטן, שלו תפקיד מרכזי בשליטה המוטורית. "אם אתה רוצה ללמוד לעשות סקי, המוח הקטן הוא האחראי לזה", אמרה ורמה.המחקר, שפרטיו התפרסמו בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, הוא אחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו על החיווט במוחם של גברים ונשים. המיפוים נותנים לחוקרים תמונה שלמה יותר של מצב המוגדר נורמלי אצל כל אחד מהמינים בגילים שונים. בזכות המיפויים שעשו, הם מקווים ללמוד יותר על ליקוים בחיווט המוחי ועל השפעתם האפשרית על הפרעות נפשיות כסכיזופרניה ודיכאון.במחקר של ורמה השתתפו 428 גברים ו–521 נשים בגילים 8 עד 22. במחקר נמצאו הבדלים מעטים בחיווט במוחותיהם של בנים ובנות עד גיל 13, אבל הם גברו משמעות אצל בני 14 עד 17. "די מדהים לראות עד כמה משלימים מוחות הנשים והגברים זה את זה", אמר ראובן גור, שותף במחקר. 

 

לפני 9 שנים. 18 בינואר 2015 בשעה 17:02

באותו רגע בו ניסיתי לטעום רק טיפה מתוך קערת הדבש הנוטפת

טבלתי את האצבע מלמעלה, רציתי רק לטעום וללכת.. 

ואולי לברוח.. 

ושאף אחד לא ידע שטעמתי מהמתוק האסור הזה.. 

אבל הדבש בקערה היה כמו ביצה טובענית

והאצבעות שלי נשאבו ונשאבו בלי יכולת שליטה

ואולי לא רציתי... 

מאותו רגע בו טעמתי ידעתי שאני אחרת.. 

ורוצה לטעום ממנו שוב..