שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

צוף מתוק-דבש לנשמה

לצוף שלי יש ניחוח ורדים שונה, מיוחד ומשכר...
לפני 9 שנים. 19 בינואר 2015 בשעה 14:11

מול דלת נעולה אני עומדת

חוששת לנקוש, לפתוח סדק..

נושמת עמוק, צועדת לאחור..

אני נסוגה.

מול דלת נעולה אני ניצבת

מלטפת את המשקוף, מתחננת.. 

לו יהי.. הלואי שיהי..

שואפת לתוכי את הריח המוכר, החסר. 

מול דלת נעולה אני דואגת

היכתימו אצבעות אחרות את זו הדלת? 

על הרצפה מתבוננת בחשש

ההיו כאן צעדים זרים לא מוכרים??

מול דלת נעולה אני נוקשת

האם הדלת נעולה?? 

אני שואלת--

"מישהו יכול לפתוח לי??"

"את היחידה שיכולה לפתוח לעצמך דלת"- שמעתי... 

קחו את זה לכל מקום שתרצו, לעבודה, לזוגיות, ולכל עניין.. 

עם טיפה אומץ ואימון עצמי אנחנו יכולים לפתוח לעצמינו דלת לכל מקום אפשרי.

Cafe​(שולט) - קראתי: ענני - לא ענני
דפקתי: פתח לי - לא פתח
בחוץ היה ערב לוהט ועיוור
הלכתי לדפוק על שער אחר.

לחשתי: ענני - לא ענני
ביקשתי: פתח לי - לא פתח
בבוקר אין טל, עלתה החמה
וכך מצאוני שומרי החומה.

שלושה ימים לא מש זכרו ממני
וברביעי פרסתי את הלחם
וברביעי פתחתי את הצוהר
וברביעי ראיתי את הים.

וברביעי ידעתי שהים יפה מאוד
ומרחבו כחול
ובמשב הרוח המלוח
ריח הים לא טעם דמעותי.

(אם תפרסמי את זה גם בפעם השלישית אמצא עוד ציטוט הולם)
לפני 9 שנים
דובשנית רכה​(נשלטת) - אויש... קפה אני לא ממש מנוסה כאן
ולא ממש מסתדרת עם הבלוג..
רק אל תאיים בבקשה..
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י