אל היער

פנטזיות של עקרות בית

פירות של צורך בביטוי בלי תוכן לביטוי

בכי נהי יבבה ותלונתיות - אכלו לי שתו לי לא אכלו לי לא שתו לי

תרגילי כתיבה שהיומרה העבירה את בעליהם/בעלותיהם על דעתם/ן

כהנה וכהנה

פה ושם פנינים 

הציפיה שכאב והשפלה יהיו תרופה מכילה אשליה שהפרטנר הוא רופא טראומה ולא סתם מופרע. אהבה זה לא תראפוטי. שוקולד עוזר יותר לדיכאון. 

הוא כתב לי: תחרבני עלי מלכתי

הייתי מחרבנת עליו, אבל אני לא יכול - אין לי כוס.

מנוסה פגש מנוסה. הוא הכיר את כל השטיקים. היא הכירה את הכל הטריקים.
הם כל הזמן שמרו על עצמם. לא לקחו סיכון. היו להם מילים וביטחון. 
והיתה שליטה, מלא שליטה, רק שליטה, מלמעלה, מלמטה ומכל הצדדים.
והיתה כניעה, מלא כניעה, רק כניעה, מלמעלה, מלמטה ומכל הצדדים.
היה להם מה זה משעמם.

הסביבה הווירטואלית מעוררת אנשים תמימים להפוך לבלשים גרועים.
זה מעביר את הזמן ובדרך כלל לא מזיק.

מצאתי כאן היום את המשפט: "שליטה ניתנה לחכמים".
לו יהי כן.

אין רע בלי בלוג

איזה מזל שאפשר למחוק פוסטים ובלוגים. ככה מעצבים ביוגרפיה (והיסטוריה) ראויה יותר, סלחנית יותר, אופטימית.

האם החתול הוא אנדרדוג

מתעורר עם גרפומנים.