אחרי 72 שעות עבודה עם 6 שעות שנה
הכי טוב
זה להתפנק על כלבה
אחרי 72 שעות עבודה עם 6 שעות שנה
הכי טוב
זה להתפנק על כלבה
לילה
הגשם שוטף את הגג
האח בוערת והעץ מתפצפץ
תה רותח עם טיפה לימון
מוצרט ברמקול והרבה עיתון
בעת כזו - מצידי העולם יכול להעלם בגאון
גולש בין הפוסטים
בסופו של יום?
כולן רוצות הכל.. ואהבה
כולן רוצות הכל ..
מה אני רוצה? - אני רוצה הכל
כלבה, שפחה, זונה, אופה וגם יפה..
ולא חייב באותו הסדר
פשוט לא?
חזרתי .
מה חדש?
"שמע", היא אומרת..
"אני הכי מתאימה לך בעולם.. אבל אני רוצה ש.. תהיה רק איתי, שתאהב רק אותי, שתתייחס אלי נון סטופ, שתפנק גם אותי, שיהיה לנו עתיד ושבסוף תהיה חתונה"
שלחתי אותה למשרד שדכנים בבני ברק..
עם ברכת הדרך..
מזפזפ ועובר בין פוסטים שונים.
מה שהעלה בי הרהור:
אקסיומה: כולנו מפנטזים, מהרהרים, חושקים, מתאווים.
כמה מכם מממשים את הכל?
כמה מכם מוכנים ללכת על "כל הקופה"?
וכמה פשוט לא?
מעניין
בעקבות סקר זריז ולא מחייב -
הגעתי למסקנה שיש כאן לא מעט נשלטות שמגיעות באריזה עם פתק - "אין שכל - אין דאגות"..
שיש כאן לא מעט נשלטים שמגיעים עם פתק - "אכלו לי, שתו לי, רחמו לי"..
תקנו אותי אם טעיתי...
מרפרף על פוסטים שונים..
מרביתם ברמת תעודת גמר תיכון עם ההערה: "הנ"ל ביקרה בבית ספרנו".
ואז אני נתקל בכאלו שמפתיעים ברמת "הנ"ל עושה לך בית ספר".
ואלו מועטים..אך מאפילים על הרוב,
ומותירים לך טעם טוב בפה..
כתבה שאיננה מחפשת קשר לטווח ארוך "אני גרושה וכך אשאר".
חוייכתי. כולה גרושה בת 30.
- כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?
"עוד מתנשא, פסיכולוג בגרוש"
- ממש לא. לא בגרוש ולא במיל.
פטפטה מעט ואז כנראה שהציצה בפרופילי ולעומק
וזה הולך ככה:
"מממממממממממממממממממממממממממממממממממממה אתה בן 52?"
- כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
"אדיוטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט"
צחקתי וניתקתי.
לפעמים השכל לא מגיע עם האריזה..
הצורך שלה ב"צומי", נון סטופ.. עייף אותי..
אז שחררתי..