לכתוב משהו

אני מרגיש כמו מיץ בריאות ירוק. זה מרגיז אותי קצת.

כמו פריכית אורז. 

כמו פריכית אורז שלא יכולה להיות שום דבר כרגע חוץ מלהיות פריכית אורז. 

זה בעצם ממש טוב. 

מעטים הדברים בעולם שממחישים לך יותר שאתה מחוץ לאזור הנוחות, מאשר לבהות במחשוף וצוואר לוהטטטים עם הקשר, תוך כדי שאתה מנוע/מונע מעצמך מלגמור. 

( מעניין מה יותר תורם לתחושת האדנות וההשפלה ביציאה בדסמ"ית - שאתה  משלם את הכל, או שהיא משלמת את הכל..?)

את המשפט הזה אמר לי נשלט צעיר וחכם בערך באזור 2010.. אבל צר לי, לא זוכר מה הניק שלך.

מבחינתי, זו הגרסה הבדסמית של  המשפט "טוב להיות בריא ועשיר מאשר עני וחולה" מ"באדולינה".

זה די עמוק. ותזכורת מועילה. 

בתגובות לפוסט הקודם, ביקשו ממני (סקארי ואחרים) לפרט על המושג הזה.

אז אני מדבר בעיקר בקהילת הפינדום שבטוויטר, שדיברתי עליה כאן -

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=994511&blog_id=83549

והמטרה של הקהילה הזו, בהגמוניה נשית טהורה יש לומר, היא לגרום לגברים הנשלטים להתמכר לה. השולטות מעלות פוסטים, קליפים וכדומה עם רעיונות תומכים.

והרעיונות מגוונים - 

- למשל משהו שנקרא reprogramming, תהליך שבו מסיטים את ההנאה המינית של הגבר מחדירה או ממפגשים אינטימיים עם נשים, להנאה רק מלשלם לשולטות.בין היתר:

 לא ראוי לגברים שם לקיים יחסי מין. "המין שלך מעכשיו הוא לשלם לי"

מעודדים את הגברים לא לגמור - "אם אתה לא הצלחת  לאישה להתענג ולגמור, גם כדאי שאתה לא תגמור, זה רק הוגן".

 הreprogramming עובד מדהים. בעיקר כיון שאתה כנשלט רוצה בתוכך שהוא יעבוד כי אתה מבין כמה משרת את האינטרס של השולטות.

- עוד דגש הוא של עידוד על ריחוק חברתי - להשאר בבית, להשאר רווק, לא לדבר עם נשים ("אתה ממילא לא ראוי, ורק תאכזב אותן"), לאונן לאט במשך שעות, ולשלם.

באופן כללי הדגש בקהילת הטוויטר הזו היא על תקשורת פתוחה וגלוי בין הנשים, וזלזול בתגובות גבריות (שכמעט לא קיימות), ועידוד של "תשלומים שקטים" - גברים שמשלמים ללא כל תמורה של תשומת לב. גברים שמצייתים לכללים אלו נחשבים כנורמה שיש לשאוף אליה. גברים שלא, מתוייגים כאנוכיים, ומבזבזי זמן.

יש עוד רעיונות ובטח שכחתי כמה. זה ערב רב. וחלק מהשולטות אכן מדגישות את הצורך בשמירה על בריאות הנפש. אבל חלקן מצביעות על כך שכסף הוא אלמנט שליטה בחיים, ויש לגרום לגברים להקריב ולוותר עליו ללמד אותם להגיד תודה יפה אח"כ. הנשים שיכולות ולוקחות אותו ללא התנצלות מעצימות את עצמן ואת חברותיהן. יש פה אקט של פיצוי על הפטראכייה. השיח הפמיניסטי מאוד נוכח בקהילה. מושגים כמו slut shaming הופכים את כיוונם. ולמה שלא יהיה? הרי מי ראוי יותר לגנאי - הגבר שנזקק לתת לאישה כסף תמורת תשומת לב, או האישה המקבלת אותו? הslut  שיימינג תלוי במערך הכוחות בכל קהילה, והתחושה החזקה היא שבפעם הראשונה כך ניראה פורנו כאשר הוא באמת נשלט על ידי הנשים. (מה שאצלי עוד יותר מיסד את ההתמכרות. כי היא מייצגת משהו נכון וראוי)

אני חושב שאחזור לכתוב פה, זה מבריא אותי.

כי בשנה האחרונה הייתי ממש חולה. מכור לפורנו הורס נשמה. וכמה שמכאיב בנשמה זה יותר טוב. זה יותר ממכר.

"אם זה לא כואב זה סימן שאתה לא משלם מספיק".

זאת התמכרות איומה, שאי אפשר לבקש בה עזרה מאף אחד. אתה חייב להוציא את עצמך מזה. להבריא.

(אבל למה לך דווקא להבריא? הרי כל המיניות שלך, מלידה, מובילה אותך לכיוון הפוך.)

ואני הבראתי, או לפחות בדרך להבריא.

הכי הייתי רוצה שאישתי תאהב חזרה לשלוט בי. ולעיתים נדירות יש ניצוצות של זה. היה השבוע לשנייה או שתיים.

ניצוצות שאסור לי להראות שאני מתענג ומתחרפן מהם. 

אתמול נכנסתי לבלוג הזה אחרי המון חדשים, ודפדפתי וקראתי שוב את זה.

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=841454&blog_id=83549

אוקי, חוכמת חדר המדרגות זה כלכך אני עם כל מפגש עם בחורה אי פעם, בחיים שלי. 

כי נזכרתי על מה היא דיברה איתי: על כך שהיא צריכה להעביר את הדירה, ואף אחד לא עוזר לה....

האם זהו לא פאקינג חלומו הרטוב של כל סאב באשר הוא?! האין זאת סצינה יותר טובה מכל פורנו פמדום שאי פעם ראיתם?!

ואני פאקינג לא הבנתי את זה בזמן אמיתי.

(וטוב שכך, כי אני נשוי ולא הייתי בכלל יכול לעשות את זה. סתם הייתי מתבאס :). 

כמעט אחת-עשרה בלילה. הפתח של הסופרפארם.

בחורה אתיופית יפיפיה יושבת בפתח, זקופה, נינוחה מאוד, נראית כמעשנת. אולי עובדת בהפסקה שיצאה רגע לעשן?

אני יוצא מהמכונית ומתקרב לפתח החנות, ואז מבין. היא השומרת בפתח- היא בכלל לא מעשנת, יש לה ביד את המכשיר לבדיקת חום.

אני מתקרב, מתרגש שהיא לא קמה. אני מתכופף לחצי כריעה כדי שתוכל להגיד, ולמדוד לי את המצח, בישיבה. בנינוחות שלה, שחשובה יותר.

אם היא הייתה מורידה את המכשיר, או עושה איתו עיגולים באוויר כדי לשחק בי קצת,  הייתי עוקב אחריו עם מצחי.

כורע ברך, אם צריך.

ראיתי אתמול סרטון בטוויטר. ובשבילי הוא שיאה של מהפכה חברתית מטורפת מדהימה ומרגשת. 

מהפכה שאי אפשר בכלל לדבר עליה כאן. כי המהפכה היא בתעשיית המין. והסרטון הוא בעצם פרסומת עצמית, של עובדות מין ברחבי ארה"ב. הן התארגנו ביחד והקליטו את עצמן רגיל וכשהן בקטע פטישסתי, מוסרות מברשת איפור אחת לשנייה (יש כזה קטע עכשיו, בכללי).

הכסף עובר אליהן ישירות, הפורנו לא נשלט על ידי גברים יותר מבחינתן, הוא נשלט על ידיהן. יותר מזה, הן עובדות מין וגאות בזה, הלקוחות, הנזקקים להן, הם ה"כלבות" האמיתיות. 

הן מגדירות מתי ואיך פונים אליהן. הן חוסמות מי שלא נראה להן. 

זה מדהים. אך כטבען של מהפכות. אסור לדבר אליהן. הן טאבו. דיבורים על מהפיכה נשמעים כמו לחישה. 

"

אני לא חושב שהייתה תקופה שהפנטזיות שלי היו פחות בריאות ממה שעכשיו.

הגעתי די לתחתית. אם יש תחתית..

אבל איזה כיף זה!