לכתוב משהו

I really left her hanging there.

נקווה לטוב.

היום הייתי בדייט.

איזה מוזר זה. דייט עם כל ההתרגשות - של הפעם הראשונה, ומה להגיד וכו'. והכל במקרה.

הייתי בעבודה, ויצא שאכלתי לבד היום (החבורה הרגילה הבריזה, כל אחד מסיבותיו הוא). זה די נדיר. אז בחרתי לי מקום יחסית ריק.

ואז *היא* באה, והתיישבה מולי ביחד עם שתי חברות. אנחנו מכירים בצורה שיטחית מאוד, החלפנו כ-10 מילים בשנתיים האחרונות, אבל נעצנו מבטים זו בזה מרחוק בעבר. מה יכולתי לעשות? היא מאוד יפה. ויש לה גוף למות למענו.

ופתאום היא יושבת מולי. בהתחלה היא דברה בעיקר עם החברות (והיא יושבת מולי), ואני מנסה להכנס לשיחה. ("מה להגיד? על מה לדבר?! וואו כמה היא יפה")

ולאט לאט הצלחתי, והתחלנו לדבר. לגשש. לצחוק קצת. לנסות להרשים האחת את השנייה ולהיפך, במופגן. ולהחמיא, כשזה קורה.

זה היה ממש כיף :)

היום הצלחתי לפתור בעייה שחשבתי עליה משהו כמו שנתיים. כל כמה ימים.

איזה משפט מתמטי שעצבן אותי מאוד. שאמרתי שחייב להיות לו הוכחה יותר מגניבה ממה שיש בספרים. ומצאתי אותה.

זאת היתה עבודת נמלים. תקפתי לאט לאט כל מני כיוונים, הלכתי סחור סחור, בעקביות, בידיעה ברורה שאני אפתור את זה. ככה חודשים, עד שהצלחתי היום.

וזה קורה לי די הרבה. בעיות קשות, גם בחיים, גם בעיות בתקשורת עם אנשים, שאני יודע לפרק לגורמים קטנים, כמו פאזל, או שצועד בדרך ארוכה כמו במרתון בערפל, אבל תמיד מאוד בטוח בדרך, גם כשאני לא רואה ממטר עד שאני פותר.

אבל רק את חיי המין שלי, את הבד"סם, אני לא מצליח לפתור. אני לא מצליח אפילו להתחיל. נתקעתי בבור כזה. שאין בו מוצא. ואני אפילו לא מבין למה המוח שלי, שיודע לפתור הכל חוץ מזה, אפילו לא מתחיל להכשל במקרה זה.

אני נשוי, ולא רוצה לבגוד. אני גם לא יודע לבגוד באמת. זה מסובך מדי.

ומצד שני לאישתי נמאס מבדס"ם לגמרי, או שנמאס לה ממין איתי (אלא במקרים נדירים).  מצד שלי אני חייב להרגיש נחשק - להרגיש נחדר, להרגיש שמישהי רוצה אותי למין. ואין לי ואף פעם לא יהיה לי. כך.

 ומצד שלישי, אני לא יכול להעלות את הצרכים שלי לפוקוס באמת - כי זה צרכים שלי, שבאים בעדיפות ז' אחרי כל החובות המשפחתיות. הצרכים שלי מפריעים. 

אבל הם עדיין שם. כל הזמן. 

ומצד רביעי פורנו כמעט ולא מרגש אותי.

וזהו. אין לי אפילו מה להתחיל לפתור. זה כלכך מוזר. תמיד אני יודע לפחות לאיזה כיוון לצעוד כדי לפתור. וכאן לא.

פתאום הפכו בימים האחרונים ליותר קשות, כועסות, מכאיבות.

אני תוהה אם זה בגלל שהחלטתי להשקיע בזוגיות יותר,

או שזה בגלל שהיה לי סקס לא טוב,

או בגלל שסתם משעמם לי.

או אולי בגלל ההיפך - כי אני מפחד פתאום.

https://www.analdin.com/videos/122797/young-exotic-brunette-helps-guy-with-big-long-hardon/

היום הייתה לי חוויה חדשה/ישנה. לא הרגשתי אותה כבר הרבה זמן. 

נזקקתי.

עכשיו, הרבה מפארים פה את הפועל הזה. להיות נזקק (או נזקקת. לרוב מדברים על נשלטת) נתפס כמשהו מאוד חיובי - זה אומר שהתמסרת עד הסוף, שאת נשלטת אמיתית, שחווית מה זה להיות אשה, או משהו. כל מני.

אז נזקקתי. ובאמת התחננתי.

אבל אני לא כלכך אהבתי את זה. בטח שלא אהבתי אותי, במצב הזה. אפילו הפחדתי את עצמי קצת.

אולי כי זה נתפס לי כמשהו נורא ילדותי ונורא לא סקסי. אולי כי לא יכול להיות שאני מושך מישהי במצב הזה.  

אולי כי זה מצב מאוד לא פרקטי, וכל מה שלא פרקטי כבר נראה לי מיותר. לטוב או לרע.

ואולי כי פשוט פחדתי שם.

XXX: היי

תפוח אדמה חרוך: היי

XXX: קוקהולד?

תפוח אדמה חרוך: חלילה

XXX: חבל חשבתי שלאישתך מגיע גבר אמיתי

תפוח אדמה חרוך: אולי. אתה רוצה שנלך ונחפש אותו ביחד?

XXX: חחחחח מישו פה מצחיק היום
יאלה ביי

1. ביום רביעי היה ביקור חשוב במתקן שלנו, שאני ועוד כמה העברנו. היינו צריכים ללבוש כיסויי נעליים, ואחת המנהלות שהתלוותה אלינו, שתמיד לבושה כל-כך יפה, סקסי, ופרקטי, ועם נעלי עקב דקים, הקפידה ללכת לידי (אנחנו מחבבים האחת את השני מאוד), והכיסוי החליק לה ונשאר תפוס בקצה העקב. וכל הביקור היה רקע לכמיהה המאופקת שלי, לכרוע ולהרים לה בעדינות.

2. היו אצלנו ילדים בסופ"ס - אחיות וחברות ורעש וכיף מאוד. בין לבין אשתי מראה לי את הכתבה על הדנג'ן שחוגג 15. כמובן, בהמשכים (אנחנו מפסיקים כל פעם שעובר ילד). אנחנו מכירים את המקום, הרי הכרנו משם. אבל כמובן שהדמויות החדשות זרות לנו (חוץ מעמוס) .

בסוף היא שאלה לדעתי, ועניתי בפרץ של כנות "אני מקנא שם בכולם, כלכך".

"באמת? "

"לגמרי".

"אז תלך, למה לא? ".

והבטתי בה שותק, במבט עגום של - "נו, היינו שם, בדיון הזה. מה את עכשיו מרמה את שנינו?"

3. קמתי בבוקר אחרי שבוע שלא עשיתי כושר, חןץ ממתיחות פה ושם. איך להחזיר את המוטיבציה? אז אחרי ההשתנה בא לי רעיון: אני אאונן ואפנטז מישהי שמעמידה אותי בתנוחות לא נעימות ושוטפת לי את המוח תוך כדי, שאהיה רק שלה. 

אז ככה סיימתי יפה 15 סקווטים, ועוד הרבה (הפסקתי לספור אחכ, קשה להתרכז בשני דברים) גמרתי, והמשכתי לשכיבות שמיכה, כפיפות בטן  והרמות גב תחתון.

אני חושב שזה חוסך המון זמן ככה - שתיתי גם קפה בנחת. 

אין בחירות נכונות בשיט. 

לא משנה מה אעשה. 

לא משנה מה אומר. 

אז הייתי בפורום מסויים, שבו חילקו שאלונים ואמרו לדמיין סיטואציה הכי רעה שלי, סיטואציה בחיים שאותה הייתי רוצה לשנות.

ושאלו, אם הייתי הגיבור של הסיטואציה, איזה תפקיד לוקח הגיבור הזה? מה ההגדרה שלו, ביחס לעלילה? במילה אחת?

והתשובה הכתה בי, חד משמעית.

"מפריע"

אני לא אפנה לאנשים כי זה יפריע להם עכשיו. הם בטח עסוקים.

זה לא נאה.

הרצון הזה לא מתאים עכשיו.

ואין לי סקס בדסמ"י כי המיניות שלי רק מפריעה. מהווה מטרד.

"תעשה שם"

"בצד"

"בשקט"