( טריגר פינדום)
"זה עובד כמו קסם. אתן תראו עכשיו. בעצם, זה המצב שהטבע התכוון אליו. מה שהחברה המושחתת שאנחנו חיות בה, שמגנה עליהם, ניסתה למנוע. עד עכשיו." טרישה הפסיקה לדבר, ניערה את שיערה הרענן שהיה מעט רטוב עדיין לאחר המקלחת, וחיכתה להן ליד הדלת האחורית. למשמע המשפטים האחרונים אנה צחקקה מעט במבוכה, שכן בניגוד לתמי, לא הייתה רגילה לדברים מעין אלו.
טרישה הובילה את שתי חברותיה אל המבואה שליד הבריכה המקורה בביתה, ומובילה אל הגינה האחורית. הדלת מהמבואה אל הגינה היתה סגורה והיא פתחה אותה. מעברה, במרפסת קטנה הפונה לגינה ליד הדלת, הצטנף, כשהוא שוכב על צדו, גבר. גבל לבן שרובו היה ערום - לפחות מחזהו ומטה מלבד כלוב הנעול על איבר מינו. על חזהו מגובה הכתפיים היה מעין כיסוי אלסטי בצבע דומה לעורו שכיסה את כתפיו וצווארו, שעליו הוצמד קולר מבריק דק ונאה למראה. הקולר היה קשור לשרשרת ברזל דקה שנתלתה מצדה האחר על וו בעמוד במרפסת. על פניו הוצמדה בדייקנות מסיכה מאוד ריאליסטית של כלב בעל מבט בוהה, שהוצמדה כל כך טוב אל מתחת לכיסוי ומתחת לקולר שעל צווארו, כך שלחלוטין נדמה היה שאלו הן פניו האמיתיים.
טרישה צעדה ונעמדה מולו, ירכיה השחומים מתחת לג'ינס קצרים בוהקים בשמש, על שלל קעוקועיה. למראיה נעמד הגבר על שש, נרעש. ניכר בו כי לא יכל להכיל את המראה הסקסי מולו, והוא רכן ללקק מעל לסוליות מגפיה העבות, משרבב את לשונו מבעד למסכה.
"אוו, מי פה התגעגע אליי חומי?" קראה טרישה בקול המותאם לחיות מחמד. "מי חיכה לרגע שבו יוכל ללקק את הסוליות? האם זה אתה? זה אתה? כן זה אתתה!".
היא רכנה, כל-כולה אתלטיות אפרו-אמריקאית קלילה ומעט בוטה, ושחררה את הכלוב שסגר את איבר מינו. לאחר מכן הזדקפה, הורידה את השרשרת מהוו שעל העמוד, והובילה את חומי ואת חברותיה חזרה אל חדר המבואה. שם התיישבה על כסא לפניהם.
"את הורדת לו את הכלוב?" התעניינה אנה "חשבתי שאמרת שהם לא גומרים".
"אאוו, חומי שלנו לא יגמור, לא. אף פעם אף פעם אף פעם.", טריש צחקה ואז רכנה והרימה את ראשו כך שיתבונן היישר במחשוף החזה העצום שלה, שחשפה לכבודו בהתרסה מבעד לעליונית הקצרה, השחורה, ומתחת לשרשרות על צווארה. איבר מינו התקשה תוך כמה שניות בלבד, והבנות צחקקו. הוא החניק מעין אנקה נואשת, ניכר היה בו כי המחשוף הסעיר אותו וכי אינו רואה אותו מקרוב לעיתים קרובות.
"זה חמוד חומימון. אבל אתה יודע שמחשוף זה לא בשבילך. אתה צריך מגפיים." היא רקעה במקומה עם המגף הקצר, הדומה מעט למגף צבאי, אך מהודר יותר, והרימה את הסוליה לעברו. והוא, נאנק בהסכמה ובהתלהבות מגושמת, פיסק את ברכיו שעל הרצפה, השפיל את גופו וראשו והחל ללקק בעדינות את הסוליה. זקפתו ניכרה מתחתיו, ותמי לא התאפקה מאחוריו והרימה את רגלה ללטף עם גב כף רגלה החשופה את ביצותיו מאחור. "ראו כמה הוא בר מזל"
"הו כן, כי את מפנקת אותו כל-כך ככה. רק שלא יתקלקל" צחקה טריש. "הוא אף פעם לא מקבל את זה ממני. הפסיקי, שלא יגמור. קדימה חומי, עשה את עצמך שימושי". היא הניחה לפניו על הרצפה את הטלפון הנייד שלו, ושמרה את שלה בידה. אחר כך נענעה את מגפה הקצר, המורם, כאות בשבילו להמשיך בליקוקים". הוא גנח, ותוך כדי שהוא מלקק את סוליית מגפה, לחץ על מסך הנייד שלו והעביר לה 50$ בcashup. ההעברה התקבלה באפליקציה באייפון שלה, והשמיעה קול נעים של כסף. היא הראתה לשתי חבורותיה.
"אווו חומי. נכון להיות שימושי זאת ההרגשה הכי טובה בעולם?" היא חיכתה כמה שניות, מחייכת, ואז נקשה בידה. "שוב". חומי רכן שוב, מייבב מעט, והעביר לה. צלצול נעים, ועל המסך של טריש התקבלה הודעה על עוד 50$. "אני רוצה שתגרום לי להתרגש חומחום. תגרום לי להרגיש מיוחדת". חומי ייבב, רכן, והעביר לה. צלצול נעים, על המסך עכשיו היתה הודעה חדשה על סך 200$, וזה היה תורה של טריש להשמיע אנחה קצרה של ריגוש מיני.
"ובאמת, הוא לא גומר?" שאלה אנה נפעמת. "אף פעם אף פעם אף פעם". אמרה טריש בקול ילדותי וצחקקה, היא פנתה אל חומי, רכנה ליטפה את ראשו ודיברה אליו לאט, כך שגם אנה שמעה: "כי לגמור גורם לחומי להתחיל לחשוב. ואסור לחומי לחשוב. נכון? המוח של הבימבו שלו לא טוב בזה, וזה כואב לו, והורס לו. לא, חומי אף פעם לא גומר, ואף פעם לא חושב. הוא נותן לנסיכה טרישה לעשות את כל החושבים בשבילו. הוא נשאר במצב הזה, הבולבול הקטן שלו מטפטף, והוא אפילו לא *יכול* לחשוב. ואז הוא מציית ולא כואב לו.
"נסיכת האלפה גומרת, בימבו'ז נשארים חרמנים ומשרתים." חומי הנהן, וייבב בהסכמה.
"אתה כלכך בר-מזל, חומי. כמה כיף לך שיש את הנסיכה לשרת, שנותנת לך ייעוד" אמרה לו תמי ברצינות. "גבריות היא הרי דבר כלכך שברירי". תמי התרגשה, ממש, למרות שהכירה את המצב בין חומי לטריש. לראות מצב כזה היה מעורר. אולם ניכר היה באנה כי למרות התרגשותה היא נבוכה. נבוכה אולי מההבדל הלא רגיל במעמד כזה של גבר, או חוסר אונים המוזר שבה היה שבוי.
טריש הבחינה במבוכה שלה, והניחה את ידה ארוכת הצפרניים בחביבות על ראשו, "חומי לא היה תמיד כל-כך שמח. הייתה לו אישה, ומשפחה. ומה קרה חומי? האם אכזבת אותם? את כולם?" חומי נענע את ראשו לאט להסכמה, בעוד ידה מונחת עליו "חומי היה פעם אנוכי מאוד."
"האם היית נוהג לשקר לה חומי, כל הזמן?"
"האם בגדת בה?"
"האם צעקת, כעסת? האם הפגנת אלימות?"
"כן חומי פעם התנהג לא יפה כלפינו הנשים. כי הוא היה אנוכי. אבל תראו אותו עכשיו. הוא ממש אוהב להיות לא אנוכי, ושימושי. טוב," צחקקה כלפי לאנה, (שהנהנה בשביב של התלהבות הפעם), "אולי זה לא בדיוק 'רוצה', אבל אני גורמת לו. עוד." נקשה בשמחה, ולא חלף רגע כשהודעה על 100 דולר נוספים התלוותה הפעם לצלצול הנעים."
היא המשיכה ללטף בשמחה את ראשו "הפכתי אותו לזונה נדיבה, טיפשה וחרמנית,.." והוסיפה לאחר שניה "ונואשת לספק. אתה חייב לספק אותי, הלא כן? ולעשות סידורים, ניקיון.. מה נשאר חוץ מהסיפוק שלי?", טריש נאנחה שוב כשעוד הודעה של 100 דולר הופיעה על הצג, בלי שבכלל ביקשה.
"טוב" אמרה אנה מחייכת, "אבל למה שלא פשוט תקחי ממנו הכל עכשיו? במצבו, שלא נראה שישתנה בקרוב, בשביל מה הוא צריך בכלל כסף?"
טרישה ותמי צחקקו."אה, זה רק בשביל הריקונים העסיסיים. הוא צריך להראות הקרבה" אמרה טריש, "ונראה לי שזה מה שיקרה עכשיו. תסלחו לי שתיכן, תוכלו ללכת לברכה שוב? אצטרף אליכם עוד מעט."
תמי הובילה את אנה, מעט מבולבלת, לעבר הבריכה, כדי להסביר לה שם מהו "ריקון עסיסי". כשסגרו את דלת המבואה התיישבה טריש, בעטה קלות בפניו של חומי שנאנק. פשטה את רגלה באלגנטיות של רקדנית, ובתנועה מהירה הניחה בגסות רגל על עורפו, מכאיבה לו ולוחצת את ראשו לעבר המגף השנייה. הוא פלט צווחת כאב. "אתה חולם?! תתחיל עכשיו! ", ציוותה. חומי מיהר בגמולונות, היה לו לא קל למצוא את הנקודה הנכונה בנייד שלו. טריש הביטה בו. ידעה ששנא ונעלב מהכאב, ונעם לה שהוא כל כך נואש לרצות אותה למרות זאת. צליל נעים של כסף הדהד בחלל המבואה לאחר כמה שניות. ידו רעדה מכאב וחשש על הנייד, וידה נשלחה אל מתחת לג'ינס, אל מפסעתה, אל איבר מינה הרטוב כבר, משפשפת את דגדנה.
"עוד. וזכור את הנימוסים שלך" מלמלה כשהיא דורכת בכוח על עורפו".
"תודה הנסיכה טרישה, שלקחת ממני הכל". דקלם את המילים היחידות שאפשרה לו להגיד.
הוא שלח שוב ושוב ושוב, ועיניה התרכזו בצג של הנייד שלה: הנה 50 דולר. והנה 100 דולר, ועוד 100, ועוד 200. כל אחד מלווה בצליל הנעים של הכסף הנכנס, ומייד לאחריו "תודה הנסיכה טריש, שלקחת ממני הכל". כל זאת בעוד היא נוגעת בעצמה, ומתקרבת לאורגזמה המתוקה.
https://www.amazon.com/gp/aw/d/B0162FQ65Y/ref=ox_sc_saved_image_1?smid=AIB00VVVH6GUW&psc=1
