לכתוב משהו

בבוקר אישתי הודיעה לי שעוד חמש-עשר דקות מגיעה אימא של חברה של הבת להביא לנו ג'חנונים שנשארו לה. זה כמובן אירוע נדיר, ונורא חשוב לנו לעשות רושם טוב, ולפרגן לה וכו'. זה אומר שאני צריך לחכות לה למטה כדי לקחת את המגש, כדי שהיא שלא תצטרך לעלות. 

אז מהכורסא שאלתי בעצלות: "בסדר, אבל לרדת עכשיו? ייקח לה קצת זמן לבוא". ונעניתי בנינוחות "אתה תרד עכשיו, ותחכה לה על ארבע, בזמן שאני מעירה את הילדים שיתארגנו לקראת הארוחה".

אז מייד קפצתי מהספה, נרגש ושירותי,  וירדתי מהר למטה וחיכיתי לה במקום הלא נכון, היא חיכתה לי כמה דקות טובות עד שהבנתי את הטעות.