לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לכתוב משהו

אפשר עוד לעשות איתי המון דברים
לפני שנתיים. 24 ביוני 2022 בשעה 18:32

יתרונות (לפי סדר חשיבות יורד): 

- אתה לא מכור

- אתה חי. אתה מתגרה מדברים וממחשבות שלא חשבת שאתה יכול יותר. אתה קם בבוקר מגורה. אתה מחובר לדברים אמיתיים

- אתה מסתכל יותר על נשים. ובראשם אישתך. מתכווננן יותר.

- לעשות אדג'ינג הרבה יותר נעים, רגוע ומרגש ולא כפוי ועצוב כמו בימי ה-3 ביום.

 

חסרונות: 

- עם ההתכווננות, באה ההסגרות האוטומטית. החרדה החברתית מתגברת - אתה חושש לגשת, לדבר, לכתוב, למצמץ לכיוון. "אולי זה לא מתאים". הרגשה שהלכת לאיבוד בתוך כלא מיוחד משלך. 

- בהמשך לכך, אתה נזקק ונואש יותר ויותר לאינטראקציה נשית, כלשהי, ולכן מרגיש פחות סקסי בעליל וללא כל תוחלת להיות נחשק. וחכן הכל מגביר את הנל צועק לך "לא" בראש.

 

המשך אולי יבוא : )

 

 

Shish​(שולטת) - יבוא. לא אולי.
זה מעניין, זה כתוב היטב, זו הצצה לתוך תפוח האדמה.
אני רוצה להבין את המגנון הזה, למה כשהתכווננות מתגברת גם החרדה החברתית.
לפני שנתיים
תפוח אדמה חרוך​(נשלט) - קודם כל, ברור לך שכתבתי את זה בעיקר לך, נכון?
(לא רק, אבל בעיקר)
לפני שנתיים
תפוח אדמה חרוך​(נשלט) - ולשאלתך הנהדרת - אם לנתח את זה בגנות - החרדה באה כטריגר להתכוננות, שנותנת לי תחושה של פגיעות, ושל חוסר שליטה - תחושה של השלטות על ידי דחפים בסיסיים.
ואז, מעבר לדחף הטבעי שלי לקפוא בשעת סכנה, יש לי גם איזו דיעה קדומה שבמצב זה אני נלעג, או בפוטנציאל להפוך לכזה:
משתלטת מחשבה לפיה החיצוניות שלי איננה מראה של הפנימיות, אלא היא מעוותת על ידי הדחפים ואי אפשר לסמוך עליה. היא לא מוציאה אותי נכון. ולכן אל לי לדבר, אל לי לשאול או לפנות, כי ממילא לא ייצא מה שרציתי שייצא. מתוכי
לפני שנתיים
Shish​(שולטת) - אתה מדבר על המנגנון בצורה מאד ברורה וקהרנטית. עיבדת אותו, הסתכלת עליו "מהצד" כביכול.
אתה עדיין מרגיש כבול אליו ונשלט על ידו. אתה חתיכת תפוח אדמה מורכב אתה, אה?
לפני שנתיים
Shish​(שולטת) - לא היה לי ברור, אבל זה מאד נעים לגלות :)
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י