לכתוב משהו

בחג החירות אנו, ושמתי לב לאחרונה לתנועה הזאת. ליישר את הגו, לקער אותו אפילו, ולהיישיר מבט קדימה, בגאווה, ובלי פחד. מה היא מסמלת?
התשובה פשוטה - היא מסמלת את מה שעובר לך בראש כשאתה עושה אותה. היא מסמלת את התחושה שהיא מעבירה בך בחלקיק שנייה אחרי שהיא מסתיימת.

ואצלי, היא מסמלת עבדות, יותר מכל תנועה או מחווה אחרת. לא, בעצם התחושה היא  אפילו יותר בסיסית מעבדות: תחושה היולית, של נחיתות ברורה ומוחלטת מולך. 

אסביר בעזרת הסיטואציה שעולה לי בראש מייד אחר-כך; אני מציג את עצמי מולך, אותי ואת הגוף שלי לבחינה שלך. אני מוצר על מדף, שיחסי הכוח מובילים אותי להתחנן בלב, ולהיות ייצוגי לנוחיותך, כדי שתקחי אותו.

וכל האומץ שאגרתי מתפרץ, ובניגוד לאופי שלי, בניגוד לאינסטינקט שתמיד אומר לקפוא, אני מצליח לעשות את התנועה הזו, הפרסום העצמי של "תראי אותי, אני יכול להיות מתחתייך, בא לך?"

בגו זקוף, בראש מורם, ובלי פחד.

(אני גם מדמיין מייד אח"כ אותך חושבת "כן, בא לי לכופף בכוח את הגב הזה דרך הפטמות, ושתרד לי)