סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לכתוב משהו

אפשר עוד לעשות איתי המון דברים
לפני 7 שנים. 23 באפריל 2017 בשעה 12:34

אף פעם אין לי חלומות ארוטיים. בטח שלא עם רעיונות מקוריים. פנטזיות המון, אבל חלומות בכלל לא. ופתאום הוא בא. מעניין: 

אני נמצא בסעודה משפחתית אבל לא של המשפחה שלי, אלא של חבר. סוף הארוחה, ואני מרגיש - צעיר פעור כזה. אאוטסיידר המוכר למשפחה. מולי בשולחן מסיימת לאכול האמא. היא כבת 40. היופי שלה פשוט אבל היא מאוד סקסית, אתלטית,  מלאת חיות. ואם זאת - ברור שהיא גם אימהית. התווי פנים שלה חדים, השיער שלה בלונדיני מתולתל לא מאוד ארוך, עם הפרעות שחורות, מראה קצת רטוב, רענן. 

אנחנו מדברים, והיא מבינה מהמבט שלי שאני נסחף אחריה. רוב הסועדים כבר קמו, ונשארנו קצת לבד, אבל עדיין בפומבי, עם רעשי רקע.  לא באינטימיות.

היא מתלוננת שנדבק לה אורז לרגל - מחייכת ושמה את הרגל על השולחן - יחפה, יפה, מעט שזופה וחלקה, עם צפרניים בלכה אדומה מושלמת. היא מסירה את גרגר האורז מכף רגלה ומניחה אותו על השולחן מלפני הרגל. לכיווני. 

אני מאוד מודע לעצמי ולסביבה, אבל ללא יכולת בחירה. ייצר נעים, רך. אני לוקח את גרגר האורז,  מסתכל עליה בכניעה ומכניס אותו לפה, עוצם עיניי ואוכל אותו. 

היא נראית מופתעת ומשועשעת. נראה לשנינו שבעוד שהאקט שלה, הרגל על השולחן, נתפש כפלרטוט טבעי ולא מחייב, שלי הוא כבר חשיפה מוחלטת. חצי פומבית.

היא משועשעת מכך, וזה מנחם אותי

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י