הבוקר הפציע, השעה כבר 9. אני במיטה וליידי לא נמצאת אף אחת.
נזכרתי שהיום צום ט' באב, אני מסתכל הצידה לכיוון הרצפה ואני רואה את שפחתי,
עירומה כביום היוולדה ישנה על הרצפה.
שפחונת, בוקר טוב! תקומי. 30 שניות והיית על 4 ליד המיטה.
"כן אדוני!"
30 שניות ושפחתי עומדת על ארבע, מחכה למוצא פי.
שפחונת היום צום וכפי שביקשת לא יהיה סקס היום.
היום אני ארצה שתחשבי על הצום, על האבלות, על החורבן.
חכי לי בפינת הסלון כמו אתמול על הברכיים!
"כן אדוני"
לאחר 5 דקות אני רואה את שפחתי עירומה מחכה לי בפינת הסלון כשהיא על ברכיה.
אני רואה שהיא מתלבטת במשהו, ואני שואל אותה, קרה משהו שפחונת?
"אני יכולה להתייעץ איתך אדוני"?
בשמחה שפחונת, מה הבעיה?
"עוד לא נטלתי ידיים ויש לי פיפי ואני מבקשת כמה דקות לקרוא את ברכות השחר"
חשבתי מספר דקות ועניתי לה:
אני מאשר לך ליטול ידיים ולעשות את צרכייך ומיד תחזרי לכאן.
"כן אדוני"
לאחר 2 דקות שפחתי חזרה לפינת הסלון כשהיא על הברכיים.
שפחונת?
"כן אדוני"
תתחילי את ברכות השחר
"אסור להתפלל בעירום"
שפחונת!!!!!!! בלי להתחכם, ביקשת כמה דקות לברך את ברכות השחר, אז תתחילי, אני רוצה לענות אמן לברכותייך!
"כן אדוני, אני מתנצלת אדוני"
שפחתי מתחילה
"מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך"
מיד לאחר מכן שפחתי אומרת בקול את הברכות, ואני מחכה לראות האם שפחתי זוכרת את ברכת השפחה.
לאחר דקה אני שומע בקול מרוגש:
"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שעשני שפחה" ואני עונה אמן בקול גדול.
אכן שפחתי לומדת מהר, היא כ"כ כנועה וצייתנית.
לאחר סיום ברכות השחר, אני פוקד על שפחתי לומר שוב כמו אתמול את מגילת איכה.
שוב פעם כמו אתמול:
"איכה ישבה בדד...איכה הייתה לזונה" שוב פעם ירושלים משולה לזונה? כבר לא, הזונה היחידה היא הזונה שלי.
לאחר סיום קריאת המגילה, אני מביא GAG, כיסוי עיניים ואזיקים.
היום שפחונת את תהי קשורה עד צאת הצום. את תמשיכי להיות על הברכיים ותחשבי על האבלות והצום.
אזקתי את ידייה מאחורי גבה, כיסיתי את עינייה וענדתי את מחסום הפה לפיה
אם תצטרכי ללכת לשירותים, תשתחווי וכשארצה אגיע ואלווה אותך לשירותים.
המשך צום קל
