The Heretic Master

ערב שבת. השמש שוקעת, צובעת את השמיים בגוונים של כתום וורוד. שפחתי מסיימת את ההכנות האחרונות לקראת הסעודה. היא כבר אחרי מקלחת, לובשת את מיטב מחלצותיה לכבוד שבת המלכה הכוללים טופ בטן שחור, חצאית מיני צמודה, נעלי עקב וקולר עם צלב על הצוואר. השולחן ערוך בחגיגיות: מפה לבנה וכלי כסף מבריקים. ריח החלות הטריות ממלא את הבית. שפחתי כדרכה, הביטה במרפסת וחיפשה שלושה כוכבים בשמיים ולאחר שמצאה ניגשה לשולחן וברכה בשם ומלכות: "בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת" ולאחר מכן את תפילת השפחה: https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=83611&postid=469778

בשעה היעודה, הפעמון מצלצל. החברים מתחילים להגיע, זוגות וחבורות קטנות, עד שכל עשרת האורחים נמצאים. יש המולה נעימה של ברכות שלום ושיחות קלילות.

כשכולם עומדים סביב השולחן, אני מסמן לשפחתי לרדת על הברכיים, היא מביטה עלי מלמטה, אני מרים את גביע הקידוש. השיחות משתתקות, וכולם מקשיבים בכובד ראש ומביטים בכלבתי, כשאני מברך על היין ומקדש את השבת. "ברוך אתה יהוה אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן" הקולות עונים "אמן" בסוף הברכה. כולם מקבלים כוסית מהקידוש וכמובן שלא פסחתי על שפחתי ומזגתי לה לקערה את שאריות היין והיא ליקקה בהנאה את כל יין הקידוש שמזגתי לה.

לאחר הקידוש על החלות, שפחתי מציגה את עצמה "שבת שלום שמי זונה, תרגישו בנוח לפנות אלי בשם זה ולבקש ממני מה שחסר לכם. כבוד הוא לי לשרת אתכם בערב זה". הזונה מחלקת את החלה לכל המסובים. האווירה חמימה ונינוחה. השיחות מתחדשות, מלוות בצחוקים ובחיוכים. שפחתי מגישה את המנות זו אחר זו - מרק חם, דגים, בשר ותוספות - וריחות טעימים ממלאים את הסלון. חשתי צמרמורת והתרגשות כאשר מישהו מחבריי פנה לשפחתי "זונה אפשר עוד מנת דג?" "זונה את יכולה להעביר לי את המלח?"

לאורך הערב, החברים משתפים בחוויות מהשבוע שחלף, מספרים בדיחות, ומעלים נושאים לדיון, השיחות נעות בין קלילות לעמוקות, והזמן חולף במהירות.

כשמגיע הקינוח, כולם כבר שבעים ומרוצים. שפחתי מביאה עוגה ביתית, והתגובות הנלהבות מעידות על טעמה המשובח.

כשהחברים מתחילים להיפרד, יש תחושה של חמימות והכרת תודה על הערב המיוחד. לאחר שכל החברים הולכים לביתם. שפחתי יורדת על ברכיה בפקודה, אני משבח אותה תפקודה, על האוכל המשובח שהכינה והיחס המסור לאורחים. אני מצווה עליה לגשת לחדר ולחכות לי על ארבע במיטה. את הסשן אשאיר לכם לדמיין. 

סופ"ש נעים

לאדון, אל האהבה והחיים, אני קוראת לך
אני, שפחתך החשופה, מגולה כשושנה פורחת
גופי יורד על ארבע ונוטף שמן קדוש מנרות השבת שהדלקתי לכבודך

גופי כיין מבושם מקנקן הקטורת
שערותיי פזורות וסוערות כאצטרובלים פרועים

אדון, אל התשוקה והמרד המתוק
עטר אותי בזרי דפנה ושממית פראית
הניח כתם רעיל של אדום מפתה על שפתיי הצמאות
תן לנוזליי להציף אותי מבפנים כמעיין המתחדש

אז תלמידה חדשה הצטרפה למרדניות של בית הספר.

קלטתי אותך ברגע שהגעת לבית הספר, בכלל לא השקעת בלבוש שלך, אבל הספיק לי לראות את הבטן החשופה שלך שלא הצלחת להסתיר.

זרקת על עצמך סתם חולצת בטן שחורה ומעל מעילון שכביכול יעזור לך להסתיר את מה שבחרת ללבוש.

כמובן שקראתי לך ללוח לענות על שאלות שכתבתי על הלוח. בחרתי לך את השאלות הראשונות, שכתבתי מספיק גבוה שיהיה לך קשה להגיע. אני רק התענגתי לראות אותך עומדת על קצות האצבעות, מנסה לכתוב את התשובות ושוכחת להסתיר עם המעילון את גופך החשוף.

לא יהיה בינינו כלום, אבל לעולם לא תביני, איך הזין לא הפסיק לעמוד רק מלהביט בגופך.

מקווה שגם בפעם הבאה תמשיכי לזרוק זין ותפסיקי לבוא עם חולצת בית ספר משעממת.

שישי בערב, אני חוזר מבית הכנסת.

בדיוק כשאני נכנס, את מדליקה את נרות השבת.

אני נעמד בפתח הדלת ובוהה בך.

חצאית מיני קצרצרה וצמודה שבחרת לשים טיפה מתחת טבורך,

גופית בטן קלילה ונוחה, כי כבר חודש יולי וממש חם.

ואי אפשר שלא לראות את מדבקת הקעקוע, שהדבקתי לך הבוקר,

שמפארת ומעטרת את גבך התחתון.

כמה פשוט, כמה מושלם, כמה סקסי, כמה מטריף.

אחרי הנרות, אני מגיע אליך, ידיי נשלחות אליך בחיבוק מטורף ומלא אושר.

נשיקה צרפתית ארוכה, אין כמו לחוש את לשונך בלשוני.

אנחנו ניגשים לשולחן, אני אוזק את ידייך מאחורי גבך.

מוריד אותך על הברכיים בפקודה, ומשקה אותך ביין.

אני מקדש על היין בעל פה, לא מוריד ממך את העיניים, ולאחר סיום הברכה,

אני נהנה להסתכל עליך מלמעלה, לראות את עינייך, ולהבין את מעמדך כנשלטת.

לאחר מכן אני מבקש ממך לקום, מוריד ממך את האזיקים, את מקבלת צרפתית,

ובזמן שאת הולכת למטבח להכין את ארוחת השבת,

אני מחליף לחולצה אלגנטית אבל קצת שקופה, כמו שאת אוהבת.

:-)

מתוך פיוט "היום תאמצנו" לימים הנוראים

היום תאלפני אמן

היום תזייני  אמן

היום תפרקני אמן

היום תזריעני אמן

היום תדרוש אותי לטובה אמן

היום תּשׁמע שועתי אמן

היום תקבל ברחמים וברצוֹן את תפלתי אמן

*פיוט שמהווה חלק מההרחבה הייחודית של ברכת שלום בתפילות העמידה של הימים הנוראים.

אני כבר לא זוכר מתי זה קרה.

זה היה יום שישי, קרוב לראש השנה, ביום של תלבושת חופשית.

לפני שנכנסתי לכיתה, קלטתי שהתלבשת חופשי מדי.

נכון שאפשר לבוא בלי חולצת בית ספר,

אבל יש כללים והפרת אותם.

באותו זמן, ירדת מבחינה לימודית.

החלטתי לקרוא בשמך ולהתייצב לידי מול כל הכיתה,

כדי לבדוק, אם הכנת שיעורי בית.

כצפוי, לא הכנת, המחברת הייתה ריקה.

אבל איך שהתקרבת לשולחן המורה שלי,

היה קשה שלא להבחין בחולצת בטן שלא יכולה להסתיר דבר.

גם אי הכנת ש״ב+הגעה בחולצת בטן לבי״ס.

נאלצתי מול כל הכיתה, לבשר לך שאת צריכה לחזור הביתה,

להחליף חולצה ולחזור במהירות חזרה לכיתה.

התחננת מול כולם שאת מתנצלת, קמת מאוחר,

לבשת את החולצה הראשונה שהוצאת מהארון.

לא התכוונת באמת לחשוף את בטנך מול כולם.

בגלל ראש השנה, בגלל ימי הדין הקרבים ובאים,

דנתי אותך לכף זכות וויתרתי לך.

מה שלא ידעת, שהתחננותך העמידה לי את הזין...

ואיזה עונג היה לי לשמוע אותך, מתחננת עם בטן חשופה מול כל הכיתה.

אז היום על האוטובוס החלטת להתיישב על ידי.

לבשת מיני כ"כ קצר, שהיית חייבת לשים את התיק על ירכייך,

כי בטוח שהיו רואים לך את התחתון מבצבץ מקדימה.

היית כ"כ שלמה ובטוחה עם עצמך,

פשוט לבשת מה שהתחשק לך, ושמת זין על מה שאחרים חושבים.

ממולי ישב חסיד, שהצלחתי לשמוע מהאוזניות שלו ניגונים חסידיים.

ואולי זה רק אני שהייתי שם באמצע ביניכם, חי בין עולמות...

האשכנזים מבינינו יתחילו להגיד בכל לילה החל ממחר סליחות עד יום כיפור.

איפה זה תופס אותי? לא יודע. כ"כ לא רלוונטי בעיניי לבקש סליחה מאלוהים.

לֹא מבקשׁ סליחה ולא מחילה

על עוונות ופשעים שׁחטאתי לפניך,

אל שנוצר בידי אדם.

על סרט בשבת,

על נסיעה בשבת,

על שופינג בשבת,

על אכילת צ'יזבורגר.

פשוט ללבוש מה שבא לי,

על ציצית שכבר לא נמצאת על גופי,

ועל רצועות תפילין שלא כרכרתי על זרועי.

על הליכה לים מעורב ללא ייסורי מצפון,

ובכל זאת להרגיש שאני כמוֹ טהור.

ויותר מכל לֹא אתנצל,

על מצוותיך שעם הזמן נשכחו ממני...

השנה, אבקש מעצמי סליחה ורק מעצמי,

על שׁלא שׁחררתי קודם, את נפשי החופשית,

מהכלא שׁלך.

הלב, אוי הלב שוב כואב.

נדלקתי עליך ממבט ראשון, עשית לי פרפרים בבטן.

עוד לא הספקתי לספר לך... זה משהו שיישאר אצלי לנצח.

בסה"כ נפגשנו פעם אחת, והלב אוי הלב כמה שהוא התרגש.

עוד לא הכרת אותי באמת, אי אפשר להספיק להכיר בן אדם בפגישה אחת.

חבל לי, עצוב לי, אני בנאדם של נתינה, אני רוצה לתת את כל כולי.

רוצה? לא ממש רוצה, זה פשוט אני בזוגיות, טוטאלי, נותן את כל כולי.

התמונה נלקחה מעמוד האינסטגרם של החנות dr.harness