כתבתי כאן בדיוק לפני שבוע דברים שיצאו מליבי.
בזכות אותו פוסט, הכרתי שפחה מקסימה ומיוחדת.
לא עוד שפחה, אלא השפחה שגורמת לי להתרגש כל פעם מחדש.
כל שיחה איתה, כל התכתבות, כל שיתוף מרגש ומטריף אותי מחדש.
וכן אני יודע, כל שיחה, התכתבות ושיתוף מרגשים ומטריפים גם אותה.
אז אעתיק מחדש את מה שכתבתי כאן רק בשבוע שעבר.
אך הפעם אקדיש את הדברים לשפחתי המושלמת:
אומרים בשם אלוהים שיופייה של בת ישראל נמדד בצניעותה.
"איני מסכימה אדוני, אין זה משנה אם מדובר בבת ישראל או בגויה, כולנו בני אדם.
מטרתה של צניעות הינה להסתיר, ואיני מרגישה צורך להסתיר, כולי חשופה לעינייך."
אז במה יופייך נמדד?
"יופיי נמדד בפנימיותי, הרי אלוהים לא קיים, זו המצאה שנועדה להעצים את הגבר."
נו וזה לא טוב?
"אני מרגישה מועצמת כשאני חשופה, איני רוצה להתכסות.
כשאני עירומה וכורעת על הריצפה ויורדת לך וטועמת ומוצצת לך את הזין,
אני כ"כ גאה בעצמי שאני גורמת לך לגמור, בגללי אתה גומר אדון, זה רגע נשגב עבורי.
אני רק מקווה שאני טובה מספיק...
לאחר שאתה גומר לי בפה, אני כ"כ מאושרת לראות אותך מסופק ולא רוצה שזה ייגמר.
הלוואי ותגמור שוב ושוב. אני צריכה את הזין שלך כדי לספק אותך.
זו צניעותי! לעשות רצונך ולספק יצריך.
אם אלוהים היה קיים הייתי מבקשת ממנו להיות כלי ראוי לספק את יצריך ורצונותיך.
אני מקווה שאני כלי ראוי, ואם לא אלפני וחנכני להיות ראויה לך."
שפחונת, אין לי ספק שאת כלי ראוי לשמש את אדונך,
ואני רוצה שכל העולם יידע שאת שפחתי.
אני רוצה לקלר אותך ולעשות בך כרצוני בכל עת ובכל שעה שאחפוץ.
התהי לי לשפחה?
