זה כבר כמה ימים, שאני לא ישן טוב בגללך
מסע כזה בן 5 ימים, חלקם משוגעים, חלק מטורפים וחלקם מהולים במשהו לא נודע
כזו את, כבר למדתי להכיר- מצד אחד מטריפה, מצד שני מטרילה
והדרך הזו, שאת הולכת בה עכשיו (ספק צולעת), זו שאינה מוכרת לך כלל וזו שמוכרת לי כל כך טוב, היא מנהלת לנו את הסדר יום הזה
כל יום למידה, כל יום עוד צעד וכל יום האתגר שלו
ואין יום שאני לא גאה בך, כמעט 😉 , כל יום בתוך הביחד שלנו הוא מקור לגאווה, ללמידה, להתקדמות
את הרי סוס פרא, סוס שלא יודע מה זה רוכב, קלה כאילה מהירה כצבי, חדה כתער
והמקום הזה בו מישהו אחד בעולם ירסן אותך, ישבית אותך, ישתיק את הפה החוצפן הזה ויקרקע אותך- כל כך בונה אותך
אני רואה מה זה עושה לך
כמו סופה בתוך הלב, כמו סערה בנבכי הנפש, כמו צמרמורות על פני הגוף
מלמעלה עד למטה, אל המקומות החבויים והנסתרים שבך. אלו שאת בוחרת להתיק ואלו שאינך רוצה לגלות
כמה יש בך עוד ילדונת שלי, כמה את מכילה
והמאבק הזה, בינך לבין העצמך, כל כך הפוך למי שהנך , וכל כך שייך אלייך
את עומדת בו בגבורה ילדה, עם כל השיעורים שלי ואת עוד כאן- כבר נצחת
אני רואה את חבלי הלידה שלך, ילדה, בסוף את תצאי אל אוויר העולם
אני יודע שזה קרוב.
בקרוב- אני אקפל אותך אל תוך תוכי . עד אין סוף
