וזה מצחיק, קטנה שלי,
שאת אומרת לי שאת לא וורבלית
ובכלל , את לא יודעת לדבר
אחרי ימים של טירוף. לילות של מילים. בלי סוף.
דומה עלי כאילו לא ידעתי שינה
קשה עלינו בדרך כלל הפרידה
אבל את בכלל לא וורבלית , את אומרת
אולי עבורי את כל המילים את שומרת ?
ובמחשבות שלי את עטופה ויודעת
מילותיי הן לך כמו מים לנפש גוועת
וכל יום כל שעה וממש כל לילה
המילים מציפות בל סוף- והיא לא די לה
ובכלל כשאני מתבונן על המסע שאת עוברת
זה כבר כמה ימים ואת כל כך מתגברת
על אלף חומות של שתיקה ופחד
בוחרת בכניעה , מתמסרת ללא כחד
והמקום הזה שבו אני שולט בך
יש בו עומק משמעות ורצון זך
לצלול אל תוך הלובן שבעין
להביא אלייך מחדש- יש- מאין
לראות את הכל באור כל כך שונה
לפתוח צוהר לעולם מכיל ובונה
כי אני מאמין במסע שלך בכל לבי
אהיה שלך אם תהיי את שלי
רק שכחתי לכתוב כאן שכולם ידעו באמת
שיש לך אור בעינייך היפות - מזה אני מת
והחיוך שלך הורג אנשים
והאמת- זה אפילו די מרשים
ל. שלי