לפני 7 שנים. 17 באוגוסט 2017 בשעה 8:09
אני נתקלת בגברים (האחרון לא היה אפילו מהכלוב) שמצטיירים בעיניי כפחדנים.
הכל מתחיל בזה שהם רואים את הדמות שעומדת מולם- אשה שלווה וחייכנית שמשרה אווירה נינוחה והכל נעים ונחמד עד לרגע של מחלוקת שבו אנחנו לא רואים עין בעין ואז, כשמתגלה האשה החזקה, הדעתנית והבלתי מתפשרת אני רואה את המבט המבולבל, את הבהלה - ממש פחד בעיניים ותמיד הדרך שלהם להתמודד איתי היא לתקוף ומייד להתנתק ולברוח.
אז פחדנים עלובים:
לא!
בזה שתקפת לא הצטיירת כגבר אלא כאדם אלים וגס רוח.
בזה שהתנתקת הפסדת לפחד.
בזה שברחת לא ניצחת אותי אלא וִויתַּרְתָּ לעצמך.
נתקלתי גם בגברים אמיתיים על כל המשתמע מכך, אך הם כל כך נדירים ומגיע להם פוסט משלהם.
