המסע שלי!

זה לא סיפור קל אבל זה סיפור מהחיים.

הכרתי אותו במועדון מפורסם בדרום, אחד שלא צריך להתאמץ להשיג בחורה, או שתיים או יותר ורק החמיא לי שחיזר אחריי בלהט שלא נגמר, רצוף פינוקים והפתעות קטנות. היו לי את כל הסיבות להתאהב.

חודשיים שבילינו בכל מקום נחשב בארץ, שתי טיסות לחו''ל, יאכטה מפנקת בספרד, טברנות קסומות ביוון ויש לו את הצ'ארם הזה שאי אפשר לומר לו לא.

יצאנו ביום חמישי אחד לבלות במועדון תל אביבי, הוא שתה כמויות גדולות של אלכוהול וביקש ממני לנהוג אחר כך כי איני נוגעת ברעל הזה, אולי קצת יין לבן וקריר בארוחה. הסכמתי כמובן, המרצדס הסופרטיבית שלו תמיד היתה נעימה באירוח שלה וכך היה.

ביציאה מהמועדון הצטרף חבר שלו. ביקש הקפצה לחוף פלמחים כי שתה לא מעט וחיכו לו חברים עם בשר ומדורה אבל אינו יכול לנהוג. הסכמתי בחיוך כי מה אכפת לי בעצם.... אנו ממשיכים לביתו ברחובות ופלמחים חצי על הדרך.

נכנסנו לרכב והם מצחקקים להם, אני מרוכזת בנהיגה. חלפתי 3 מחסומי בדיקת אלכוהול אבל מיץ התפוזים ששתיתי לא גרם למכשירי הנשיפה להתרגש.

הגענו לחוף פלמחים, מגרש חניה ריק וחשוך, לא חברים, לא מדורה, לא גיטרות ובטח לא ריח של בשר באויר.... במרחק של יותר ממאה מטר עוד רכב עם אור קטן, בטח זוג חוגג בהנאה.

בן זוגי ביקש לעצור להשתין, גם החבר שלו. עצרתי והם ירדו, משתינים יחד וצוחקים ואני? אני לא ידעתי, לא היה לי מושג שחיי עומדים להשתנות.

דלת הנהג נפתחה בפראות, נתלשתי מהכסא בכוח, יד אחד חונקת אותי, יד נוספת קורעת את חולצתי, יש שלישית מנסה להחזיק את רגליי הבועטות ויד רביעית תולשת את החצאית.... לא הבנתי מה קרה, לא ידעתי למה ורק חשתי את צינת הלילה מכה בגופי העירום כמעט כשאני מתחילה לחטוף מכות וסטירות בכל גופי.

ניסיתי לצרוח ושום קול לא יצא ממני, ברכב המרוחק לא הבחינו בנעשה ואני קופאת מפחד ומבינה שעומדת להאנס בכוח, באכזריות, לא יודעת מה לעשות ולא ממש יכולה לעשות משהו. פחד שלא ניתן לתאר.

הרגשתי ידיים מנסות להכנס לאיבר המין שלי, לישבני, השדיים נמעכו באכזריות, שניהם התפשטו תוך כדי וביחד סחבו אותי לעבר מכסה המנוע, מרכינים אותי אליו, אחד מרתק אותי והשני מתייצב מאחור....

ואז שמעתי רכב מתקרב, מנוע גדול, הצלחתי לצרוח הצילו אחד גדול וצרחתי כמה חזק שגרוני הניח לי לפתע. מתוך החשיכה עבר לידי כלב שחור ענק ושניה לאחר מכן איש אחד.

בחשיכה לא הצלחתי לראות יותר מדי, פתאם השתחררו לי הידיים ולא הרגשתי שאני מוגבלת בתנועה כלשהי. הסתובבתי לאט וראיתי את האיש הזה מחזיק משהו ארוך ביד ואותם.... עפים באוויר בצרחות לא אנושיות.

ספרתי שלושה. מסתבר שהשלישי הגיע עם הרכב שראיתי בהתחלה עת נכנסנו לחוף.... הם תיאמו איתו מראש את ההגעה ואת המסיבה שתיכננו עלי.

שניות מעטות נמשכה ההמולה והבלתי אנושי הזה פשוט שבר אותם ווידא שאף אחד לא קם.

לאחר שחזר לרכבו הביא עימו שמיכה דקה והתנצל שזה מה שיש לו, עוטף אותי בעדינות ושואל אם נפגעתי פיסית, צריכה לבית חולים או כל פעולה אחרת. התחלתי לבכות בלי יכולת להפסיק, הכל נשבר בי מבפנים כשהבנתי שהאיש הזר הזה הציל אותי בעצם משלושה שתיכננו לפגוע בי לכל חיי.

הצלחתי למלמל שאני בסדר והוא חיבק את כתפיי והושיב אותי ברכבו, קורא לכלב הענק והשחור שלו ואומר לו במילה אחת "שמור". הכלב התיישב לידי והוא הרגיע ואמר שאף אחד לא יתקרב כעת והוא ניגש שניה לסיים את הטיפול. הקור שהמילים נאמרו הימם אותי. הוא הוציא צרור של אזיקונים רחבים וניגש לשלושה ששכבו על הקרקע נאנקים מכאב. לאחר שכבל אותם זה לזה חזר לרכב, נתן לי מים לשתות וחייג למשטרה.

הניידת הראשונה הגיע תוך דקות ספורות ולאחריה עוד אחת ואמבולנס. שאלתי בפחד אם זה לא יסבך אותו כל העניין שפגע בהם פיסית בצורה קשה והוא חייך ואמר לי שאדאג להיות רגועה ושהוא יטפל בשאר הדברים.

קצין משטרה ניגש אליו בפנים כעוסות ואמר לו שהשלושה במצב פינוי לבית חולים עקב שברים מרובים. הזר שלי חייך באדישות והוציא את ארנקו והציג תעודה כלשהי. קצין המשטרה נסוג מיידית וניגש אלי.

נשאלתי למה אני זקוקה מיידית, טיפול רפואי או כל דבר אחר ועניתי שאני בסדר ורק מבקשת שני דברים:

למסור את תלונתי על המקרה ושיקחו אותי הביתה כי אני מרגישה מטונפת ומזוהמת.

הקצין הסכים מיידית אבל אמר שזזה לא לוקח זמן.

הזר הביט בו במבט קפוא ואמר מילה אחת: "עכשיו".

נלקחתי לביתי עם שתי שוטרות, התקלחתי ונסעתי עימן לתחנה למסירת עדות.

בכיתי ללא שליטה בדרך. השוטרות שאלו אותי מה קרה ועניתי שאיני יודעת מי האיש הזר ושאין לי אפשרות לומר לו תודה מינימלית על המעשה שהציל אותי.

אחת השוטרות חייכה ואמרה שחיכתה שאומר את המילים הללו. כששאלתי מדוע, לא השיבה אבל הכניסה ידה כיס והוציאה פתק קטן מקופל בקפידה.

"כשתרגישי טוב" - זה מה שהיה כתוב על הפתק המקופל. בפנים היה מספר טלפון, ללא שם, ללא פרט שיספר לי על הזר.

נגמר לי האויר. אספר בפעם הבאה לאן זה התגלגל.

תשמרו על עצמכן בנות, יש נבלות בחוץ אבל יש גם נקודות אור.

אני מצאתי את נקודת האור הזו או שהוא מצא אותי ובכל מקרה הוא ממש כאן, באתר....

הזר.