לפני שנתיים. 6 ביולי 2022 בשעה 16:37
אני כל הזמן מרגיש שצריך למהר,
חלון הזדמנויות קצר.
להכות בברזל בעודו חם.
עוד רגע שריקת הסיום
והכל נסגר.
כמו סופת טורנדו:
לבוא כשיודעים על בואי מראש.
לנער ולבלגן את הכל יותר ממה שציפו ממני.
להשאיר בהלם אחרי לכתי.
אולי אפילו כעס על העוצמה שבאתי,
זרעתי הרס
והלכתי
בלי להסתכל לאחור.
בלי להתעניין למה גרמתי.
יש איזור חדש לנער.