בעקבות פוסט בבלוג שקראתי בפעם הראשונה של מישהי שאיני מכיר:
אחד הדברים הכי סקסיים שאישה יכולה להגיד לי זה:
"שברת לי ת'לב".
עדיף פנים מול פנים אם כי גם בטלפון זה עובר.
מצד אחד זה משקל כבד לשאת ואני מעריך את הגילוי הישיר,
מצד שני אם הייתי יודע בזמן שאני בנקודה כזאת הייתי משיג ממנה יותר.
אבל כיבדתי גבולות. לא ידעתי שיש גדר פרוצה.
זה הוסתר ממני!!!
ואני תמיד אופתע כשזה קורה כי אף פעם לא חשבתי על הלב שלהן.
לא ככה לפחות.
הקשבתי, הכלתי, הרגעתי, חיבקתי, זיינתי.
פה ושם גם גיליתי רגישות , לבלום את הנפילה שלה ברכות כדי שלא אקבל טורנדו עליי.
אבל אף פעם לא חשבתי על זה כ-לב פועם בצורה המצוירת.
ובכלל, מה הן מערבות את הלב?
למה אתן לא אומרות: "אני עכשיו שמה את הלב שלי פה איתך"
תעדכנו כדי ש(אולי) אהיה יותר זהיר.
אני צריך לדעת דבר כזה מראש.
כשאתן שמות לב שזה קורה - תודיעו.
תפילו את הפצצה.
אני צריך לעשות את החישובים שלי באיזו דרך לבחור באותו הרגע:
להתקדם או לסגת.
"איפה טעיתי? מה גרם לה להיסחף ככה?"
כמו באיזה סרט שהכרוז מודיע בליווי אזעקה שיש דליפה בכור. חומר רדיו אקטיבי השתחרר בטעות
ואז אתה מתלבט אם להישאר ולתקן את הדליפה(תחת חליפה הגנה כמובן) או לברוח.
אני בטוח ששברתי לכמה נשים את הלב יותר ממה שחשבתי . כאלה שלא אמרו לי כלל.
לא הייתי רוצה לשבור לאף אחת את הלב בכוונה למרות שזה עדיין נשמע לי סקסי להגיד לי את זה
אז אם כבר הגעת לנקודה שלא אני ולא את רצינו אותה - תגידי כבר את המשפט, תגרמי לי לחייך קצת.
