תצייתי לי גם ברגעים שאת לא חרמנית, שאין לך כוח ובכלל את עייפה.
תצייתי לי גם כשזה לא הזמן המתאים. במיוחד כשזה לא הזמן המתאים.
תתעוררי במיוחד בשבילי מהשינה, תביאי את מה שאני רוצה ורק ואז אולי תחזרי לישון.
אל תתלונני, זה מוריד לי ממך. לכל היותר תייעצי או תביאי אופציה אחרת על השולחן
בידיעה שעדיין אני המחליט מה יהיה.
תצייתי לי גם כאשר את יודעת שזה לא הוגן
גם כאשר את יודעת שאני יוצא מניאק ואת בוכה.
החיים לא הוגנים אז למה שהפליי בינינו יהיה שונה?
הדבר היחידי השומר עלייך מפניי זה הגבולות שלך והאפשרות לצאת מתי שתרצי
כי אני לא שם כדי לשמור עלייך. זה התפקיד שלך לשמור על עצמך.
אני שם כדי לקחת מה שניתן לי על ידך,
ומה שארצה ממך.
אני נמצא רק כדי להשתמש.
אני נחמד בהתחלה, למרום הרושם ההפוך שנוצר לי.
הקשיחות שלי באה לידי ביטוי ככל שהקשר מתהדק.
ברוב המקרים אין מה להדק,
סתם בשר יבש.
תצייתי לי כשאני מפריע לך.
תשנאי אותי כשאני מזיין אותך.
תשאלי את עצמך כל הזמן למה את נותנת לי לעשות זאת.
תחלמי עליי עם זיעה קרה כשאת מתעוררת.
תהיי סמרטוט רצפה בשבילי גם כשאת הכי לא בקטע הזה ומתעבת אפילו מחשבה על זה.
תהיי שם בשבילי עד שכל הכוח שלך ייגמר ולא תוכלי עוד,
ואז אעבור לאחרת.
במקביל אלייך עד אשר תחדשי כוחות שוב או כאשר אפרד ממך.
אין מיוחדות. גם לא את.
הרי לא באת בשביל להיות מיוחדת.
באת בשביל לשרת.
לתת
לי
לעשות בך
כרצוני
ללא תמורה
הוגנת
חזרה
סטירות אי אפשר להחזיר חזרה,
גם לא השפלה.
קרקע פוריה לטריגרים, מחשבות בלופים, חוסר בטחון.
תמיד זה המשחק של "איפה עובר הגבול".
גם בחיים, גם בבדסמ.
