אני רוצה אשה דתייה.
לפרוק אותה מאמונתה.
לנטוע את זרע הפורענות בתוכה
כמו תינוקה של רוזמרי.
זרע הכפירה.
לפתוח את הדלתות לשדים שלה,
לפחדים שלה,
שירחפו מעליה כמו ענן שחור.
להראות לה כמה חופש הוא דבר ממכר ופרוע עד אובדן שליטה לגמרי על עצמה.
שתשתין על עצמה מרוב פחד מאובדן הדרך
שעד לפני רגע עוד היה ברור כמו עיניה הרואות.
לבעול אותה בדרכים לא כשרות רוחנית.
שתתפלל אליי בזמן האקט במקום לאמונתה.
שתישבע לי אמונים בזמן שאני חודר לליבה ואז מתפשט לאיברים אחרים.
נועץ סכין באמונתה ומפלח אותה לשניים.
מעכשיו יש 2 אמונות בתוך הגוף השברירי והרופס הזה.
לא צריך לסמן בברנדינג, קעקוע, הצלפה או אפילו שריטה גופנית.
זה הלב שנצרב
well done.
שתדמם את תשוקתה אליי,
לא פיזית אלא רוחנית.
שתהייה עיוורת לרציונל
שהלב יזחל אליי.
הגוף הוא רק כלי לשימוש.
שימוש חוזר אם צריך.
כל מה שצריך.
רק בשבילי.
שתהיה דתייה מול כל העולם אבל מולי תהיה כופרת.
הכופרת שהיא תמיד הייתה ורק אני חשפתי אותה.
הסוד שלנו.
* זה לא פוסט אנטי-דתי. אין לי משהו נגד הדת
ובמילה "דתייה" אני מתכוון לכל דת מונותאיסטית כלשהיא.
