זה קרה אמנם לפני חודשיים בערך אך אני בטוח שהזיכרון הזה רוב אצלך טוב.
סרגל מתכת.
כמו של פעם.
לכאורה חפץ תמים אך הוא כואב מאוד כשמנחיתים אותו בחוזקה על כף ביד.
נדיר שאני משתמש בעונש זה. הוא לא מועדף עליי.
זו פעולה ישירה של כמה שניות בכל מכה ואין הנאה בזה לשני הצדדים.
כאב חד ומזוקק אך זה הכרחי.
המשמעת חשובה יותר מכאב שלך.
הפוקוס שלך לצרכיי ורצונותיי חשוב יותר מהצרחות שלך.
שמונה מכות סרגל על כף היד ועוד מכה נוספת על כל פעם שאת צורחת או מרימה את הקול.
לחישה או יבבה זה מותר.
סך הכל יצא 12 אז.
מאז לא הפרת את דבריי בצורה בוטה כל כך. היו מעידות פה ושם אבל לא משו חמור כמו עכשיו.
היית בסדר, עשית מה שמצופה ממך. עד עכשיו.
הפעם הראשונה הייתה בהפתעה.
עכשיו את יודעת למה לצפות.
אודיע לך כשזה יקרה. כשאמצא זמן אלייך.
ולטובתך אני מקווה שייצא פחות מ-12.
תבואי מוכנה לקבל ולספוג.
בשביל זה את קיימת עבורי.
