זה הפוסט הראשון
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=83755&postid=1847931
הייתי בבית של ההורים ופתאום אמא נכנסת כועסת ועצבנית כהרגלה.
אני אומר לה טוב שחזרת והיא עדיין עם אותו מבט זעוף.
דיברנו ודיברנו תוך כדי הליכה בחדרי הבית. מדברים פה עוברים לשם וחוזרים שוב וכך הלאה.
כל אותו הזמן משלימים פרטים על מה עבר עליה היום.
אחרי כעשר דקות הגענו לפרוזדור ואז היא מודיעה לי לי שהחל מעכשיו היא ואבא שלי ישנו בחדרים נפרדים.
לא בכעס אמרה זאת אלא ברוגע. "כך זה הכי מתאים כרגע". אמרה והלכה למטבח.
נשארתי בפרוזדור לעכל את מה שאמרה לי, משהו לא הסתדר לי במשפט.
אחרי דקה בערך הבנתי.
היא מתה.
שוב זה קורה לי והיא באה אליי בחלום.
שוב פעם משחקת ברגשותיי.
הפעם לא כעסתי עליה כמו שקורה כשאני מגלה את זה.
לא הטחתי בה דברים.
בתת מודע אולי ניסיתי לאמץ גישה מפוייסת כלפיה כפי שייעצו לי.
מהפרוזדור הצצתי עם הראש למטבח (בחלום המטבח היה יחסית רחוק)
המטבח היה חשוך וריק. אין אף אחד לכאורה אבל הרגשתי אותה שם. הרגשתי שהיא שם.
אמרתי לה מרחוק "נכון אמא"
וחזרתי לפרוזדור.
לא התעוררתי מזה. פשוט המשכתי לחלום הבא.
פעם ראשונה שזה קורה.
כשקמתי מהשינה קמתי עם אנרגיות טובות תוך כדי היזכרות בחלום.