שוב הלב שלי דהר.. הכוס שלי התחיל להתרטב..
אתה פה ואני יודעת לאן תוביל אותי עכשיו.
אתה יודע שאני מפחדת.. אתה יודע שאני רק מתחילה להבין מי אני.
דחפת אותי לפינה כשאני רואה שוט בידייך.
תסתובבי
לא
הוא סובב אותי, נצמד אליי מאחור.. דחף לי אצבע לכוס..
אתה בטוחה שלא?
כי הכוס שלך אומר אחרת
התחושה של האצבע שלו בפנים והציפייה למה שהולך לקרות הוכיחה לי כמה הוא צודק וכמה אני לא יכולה להודות בכך
אני שתיתי אבל לא הייתי שיכורה
מהרגע שהוא התחיל הייתי שיכורה ממנו.. ממגע השוט על העור שלי ואז מהליטופים..
חזק..
חלש..
עוד..
בבקשה עוד..
תן לגוף שלי לרטוט.. להשתוקק.. להידלק.. אל תפסיק
אני אולי לא מבינה את עצמי אבל הגוף שלי מבין
אצבעות חודרות לתוכי..
ממלאות אותי
לא רק פיזית
אני שלמה
למה אני אוהבת את זה?
למה אתה כל כך מחרמן אותי?
למה אני מרגישה שאני לא רוצה להפסיק?
הפסקת את המחשבות שלי בחיבוק חם מאחורי ובשאלה
את בסדר?
אמרתי כן
שיקרתי
לא ידעתי מה לעשות עם התחושות האלה
נכנסתי לעולם משלי
הראש שלי התמלא בכל כך הרבה מחשבות שלא הצלחתי לסדר
שלא הצלחתי להבין
והרחקתי אותך
אמרתי שתילך
אני לא יודעת למה עשיתי את זה ואני כל כך מצטערת
אני שכחתי איך זה לרצות משהו כל כך
איך לרצות מישהו..
בשנה האחרונה לגמרי ניתקתי את עצמי רגשית
אני לא יודעת איך להתמודד עם זה
אני רוצה אותך
אני נשלטת.
