כשהיא נכנעת בפני ונותנת, אני רוצה להיות באמת ראוי לזה.
כשהיא אומרת לי "תעשה בגוף שלי מה שבא לך. הכל שייך רק לך" אני יודע איזו עוצמתית הנתינה הזאת שלה. אני רוצה להיות ראוי למתנה הזאת.
אני רוצה להוביל אותה ולהדריך, לשמור ולהגן עליה מהעולם הגדול, מאנשים ולפעמים גם מעצמה.
אני רוצה שכל מה שהיא חולמת עליו יתגשם כי אני אוהב אותה ומגיע לה הכי טוב שיש.
מגיע לה, לא רק בגלל שהיא איתי ושלי. מגיע לה כי היא אדם טוב שדואג ומציל ילדים ובני נוער מסכנות.
מגיע לה כי היא אדם אכפתי וחכם. אישה חזקה שנלחמת בימים ומעניקה את המפתחות עליה בלילות.
לפעמים אני רואה סבל כבד בעיניים היפות שלה וזה כמו השיר הזה "איך אפשר להיות עצובה כשאת הילדה הכי יפה בגן?" אני רוצה להצחיק אותה ולעשות לה טוב על הלב.
אני רוצה לראות את החיוך המקסים שלה מתפשט על הפנים. לראות אותה צוחקת ומלטפת את הכלבה המופרעת שלה.
יש לה לב כל כך גדול שאפילו כלבה היא אימצה עם הפרעת הב הב וריכוז.
אני רוצה לבנות גן עדן לגורה המתוקונת שלי.
