בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שלוש מחשבות נכנסות לפאב.

מה יש לתאר , הפאב ספון עץ , יש ריח כבד של בירה , זיעה , יין וזיעה , ממש בסדר הזה , לפי הא-ב!
לפני שבוע. יום רביעי, 6 במאי 2026 בשעה 5:58

לאחרונה דברתי עם ידידה, כן לצערי, רק. 

ותוך כדי שיחה על גבולות הטימטום האנושי האם הוא קיים וכו זה היכה בי חזק.

תוך כדי שיחה הבנתי הכל, למעשה, מאחר ואין גבול לטימטום,והוא אין סופי, המסקנה המתחייבת שגם החכמה היא אין סופית.

הרי, אם ניקח את כל האנושות, ונשים על גרף מצד אחד חכמה, מצד שני טימטום, והטימטום יהיה אין סופי, מה שיגרום לשבירת התפלגות הנורמאלית. 

כמובן מסביר המון תופעות, למשל הגיוניוס היהודי, הרי ברור לכל בר דעת, שזה שקוטמים לנו את הבולבול בגיל שמונה ימים לא גורם לנו ללדת לילדים חכמים, זה חייב להיות משהו עם קשר למציאות. וכאן בדיוק התאוריה שלי נכנסת, יש לנו כמות אין לנו סופית של מטומטמים נבערים ממש, וכולם נמצאים בקצה של הקצה של הטימטום האנושי, לכן בגלל ההתפלגות הנורמלאית, הטבע זרק לנו מיידי כמה שנים כל מיני עדה יונת, נועם שזיר, עגנון פה ושם. 

 

 

שמחתי לעזור

לפני חודש. יום שני, 13 באפריל 2026 בשעה 10:38

מניח קוביית סוכר ולוגם מעט מהנוזל הענברי.

מזהה את הברגמוט, נותן לסוכר להתמוסס  על הלשון.

גל  נוסטלגיה סוחף אותי לילדות התמימה, לוקח רקיק, להמתיק, כמו ששר את פוליקר. 

מביט לצדדים, הכל נראה אותו דבר, אותו קיר תכלכל, שאימי עליה השלום תלתה תמונות משפחה, מסתכל הנה אחי יבדל לחיים ארוכים, והנה תמונה שלי.

יודע שזה אמור להיות אני, כאלו כתוב השם והכל, אבל אלו לא הזכרונות שלי, באמצע גל נוסטלגי סוער עד גלי, מתברר שאני לא אני.

זאת נוסטגליה של מישהו אחר, ניגשתי למנהל, והתלוננתי, אם כבר זכרונות לא שלי, שלפחות יעשו חסד. 

הוא לקח את הנושא לתשומת ליבו, והבטיח שזה לא יחזור על עצמו. שותה לי תה של ערב , תחושת קבאס ודכאון.

כן מזהה הכל. עצב אהובי, תארגן לי קופסת רחמים, המון זמן שלא בקרתי. 

 

לפני חודשיים. יום רביעי, 11 במרץ 2026 בשעה 12:50

מזמן מזמן לא היה זמן ,פעם פעם לא היה פעם.

פעם פעם היה רק עכשיו , אולי אתמול ומחר למתקדמים.

לא היה לאן להתקדם , היום יש קידמה , ויש עתיד .

עכשיו עכשיו לא יהיה ,אתמול היום מחר קשורים בי.

רק אני נשאר נפעם על הזמן המתהווה כמו חבל.

וקושר את העבר לעתיד ומתאווה לספירלה מושלמת.

חבל לי על הזמן שהיה ונחבל לי בזמן שהווה.

הקידמה תביא עתיד, העתיד יביא מזור, המזור יהיה.

מפנטז על הזמן שיהיה בלי חבלים אולי עם קשרים.

 

 

וכל זה רק להגיד לשבורי הלב, שהזמן מרפא מרפה את הכיווצים.

ושיש תחבושת לעצב ,אלסטית אפילו, ורב פעמית. 

 

 

 

 

לפני 3 חודשים. יום שני, 16 בפברואר 2026 בשעה 11:05

העולם יכול להיות מתואר במספרים ,ככה טוענים המתחשבנים. 

אז לכבודם, אנסה ללמד את המספרים. 

היום נתחיל ב 1 . 

מחר?! אלוהים גדול.

אולי 2 , ואולי בכלל נתפרע על מספר אחר לגמרי. 

לפני 4 חודשים. יום רביעי, 24 בדצמבר 2025 בשעה 8:39

כולם מכירים את שגעון הגדלות, חלקנו לוקים בו, חלקנו מייחלים לו.

רק שרוצה לדבר על האחות הפחות מוכרת, שגעון קטנות. 

 

כן, היא נתפסת כלא מסוכנת, יש כאלו שמזהים אותה עם פרקציוניזם, יש כאלו עם רגשי נחיתות. 

בעיניי היא הרבה יותר מסוכנת לאושר שלנו, אם עם שגעון גדלות, הסביבה סובלת, ואנחנו מאושרים, בקטנות, כולם סובלים.

 

וזאת לא רק הדעה שלי, אתמול אלוהים אמרה לי שנרקסיזם זה לא ממש מסוכן, ככה לפחות הוא חושבת. 

 

אם יש לכם דעה היא כנראה לא באמת מעניינת אותי. 

לפני 5 חודשים. יום ראשון, 23 בנובמבר 2025 בשעה 18:06

מחשבות צלולות  כמו בדולח, שבירות כמו זכוכית.

כמו מנסרה המנסרת אור, ככה המציאות מרסקת מחשבות.

צולל למחשבות מחכה לאלוהי השכל הנעלם שיהדהד תשובה לא חשובה.

והוא מסתתר בחביון, מציץ כמו ילדון , הזמן לא קשור, רק נוזל מהשעון.

מחכה לרעיון שיצוף מעל המחשבות, רעיון בשקל הכל למכירה.

כמו תסריט כתוב כמו  במחזה החוזה עתידות שמוחק אפשרויות ומגהץ את המציאות.

ככה מחכה לרעיון גואל, מציל ואין. רעיונות גדולים כבר לא ,רק רעיונות קטנים. 

מדבר עם אישה, אהובה לכמה שעות גואלת נפש לכמה דקות , משחררת נשמה לכמה שניות, 

ארוכות, על נשמה פצועה ,גלד על האגו השרוט והיא אותה אני אותי שנינו אותנו ועדיין .

 תהום עם מבט חודר ,חוקר כמעט פולש מסנוור.

 

ואני הייתי אני והיא היתה היא , וזהו ורוח שלווה וממכרת של אלת השינה.

לפני 6 חודשים. יום ראשון, 26 באוקטובר 2025 בשעה 9:07

לפעמים כותבים למגרה , והיא לא תמיד עונה ,בטח עסוקה בפונים קודמים ותכף התור יגיע.

כשהיא כן עונה, המגירה, זה ממש אירוע משמח.

מפה לשם אתמול היא ענתה שלי שהיא לא בקטע של שירה, ושאם אני רוצה להגיד משהו, כדאי לדבר ברור ולא הייקו.

אישית חושב שזאת דיי חוצפה מצדה, כאלו בואי , הגעת מאיקאה, הרכבתי אותך. 

ראיתי אותך מפורקת, ערומה מברגים וללא מסילות. 

עברנו כמה דברים, היינו בכמה מקומות , עליי את מפזזת פוזות (זאת מילת הפועל? לא!? ) 

 

אז הינה אני כותב לכם. 

 

קפה ומאפה - גרסת הרוק.

 

נשים מלאות  פחמימות ריקות , לוגמות קפה

מחכות לנס מנדנדות איברים ללא כיסויים

חושקות בחיים אחרים ללא אחרים מצפות לנקודה בסוף 

לפעמים עם אחרים ועם פיסוק מושלם, או קרוב לזה.

משפטים מלאים נקודות... מחשבות ללא נקודה רעיונות ללא 

תכלית. חיכוך מוחי זימתי, מי בוחר את המילה, מפסק את האישה.

נשים חמות, מנחמות אבלים, אבל. לא מספיק מסופקות,

הבל עולה מגופן הרותח , אבל עולה ממוחן הקודח.

נשים אבלים במעגל שינחמו נשים במעגלים, הבל הפה מתקתק 

רוק ניגר, הוא רק התחיל לאכול עדיין, בתיאבון היא אומרת לו

ועוצמת עיניים , הקפאין כבר התדלדל, הפחמימה כבר נחה לה בשלום.

 

 

לפני 9 חודשים. יום חמישי, 14 באוגוסט 2025 בשעה 10:49

לפעמים כך אומרים , יש חסימה בעורקי הלב ,  ועושים צינתור.

ללב יש חדרים עליות , כניסות ויציאות. 

לפעמים יש קיטון קטון ולא ממש חדר תיקני. 

ופשוט רוצים יותר מקום, לכל האגו והרצונות. 

כולם יודעים שהאגו נמצא באחת העליות , תראו את העליה השניה למשל.

וכשאין מקום הוא עובר לאחד החדרים , מתרווח לו על הספה , אפילו מזמין שירות חדרים. 

רק מה עושים אם המעברים חסומים? ונשאר גוש אגו בחדרים?  

מחליפים שסתום , אומרים ששסתום של חזיר מתאים לאדם. 

 

ופעמיםיש וגם השתן עולה לראש, וגם אז צריך צנתר , קתטר.

כשהשתן בראש, הראיה מתעכרת , הכל נראה צהוב ומסריח. 

מצד שני, אגו טריפ זה לא משהו לזלזל בו 

 

לפני 10 חודשים. יום רביעי, 2 ביולי 2025 בשעה 11:30

הקיום שברירי, לא אצלי .

אצלי הקיום מעיק, מציק, אבל שלם. 

רק כשרואה חדשות, קורא על המציאות השבורה.

רואה ילדים שבורים, אנשים ללא קיום.

נשארו זכרונות, קצת ריח המון תמונות.

אנחנו בזמן כזה, שהכל מתועד ,כולנו כל הזמן מתועדים.

וזה לא מנחם , או ממלא את החלל. 

 

 

משבר, מילולית גל, כן כמו של ים. 

משביר, מספק. שבר, אספקה. שבור, מנופץ.

האם יש קשר בין  BROKEN BROKER , לשבר, לספק.

מה שבטוח שקיימת אספקה בלתי נדלית של שברים, פשוטים , מורכבים, מדומים. 

מילים כלכך דומות, קרובות משפחה אפילו, ועדיין כלכך רחוקות.

לפעמים פשוט נשבר הלב, ואז אין עליות ואין חדרים, יש רק ירידות ורק חרדות. 

שמישהו יארגן דבק הגיון, אפוקסי למציאות. 

 

 

 

לפני 11 חודשים. יום שני, 2 ביוני 2025 בשעה 8:41

אנוכי ,אנוכי

אתה, אנוכי

את, אנוכית

הוא ,אנוכי

היא , אנוכית 

הם ,אנוכיים 

הן , אנוכויות

כולנו, אנוכיים 

כולנו  מאונכים,עומדים משתאים מול עולם הפלאים, בו תחתונים עליונים, ועליונים נעדרים. 

ואף אחד לא מאוזן 

 

 

אר״ס