לפני 3 שנים. 15 בדצמבר 2020 בשעה 10:57
צביטה בפטמה כואבת, אבל לא נורא.
צביטה בשפתיים החיצוניות כואבת יותר, אבל לא נורא.
צביטה בדגדגן כואבת מאוד, אבל לא נורא.
צביטה בלב? הכי כואבת. נורא.
Kitchen confidential
מה שעובר לי בראש, בלב ובזין.לפני 3 שנים. 12 בדצמבר 2020 בשעה 16:03
היום המשפריצה חזרה. הפעם הכנתי לה משהו מיוחד...
כשהגיעה, ישבנו לסיגריה בחצר, והסברתי לה מה הולך לקרות. הכיסא לא נשאר יבש, רק מהמילים שלי...
נכנסנו לחדר, היא הגיעה בחולצה לבנה ללא חזייה והפטמות שלה הזדקרו. התנשקנו ארוכות והיא החלה להאנח בתשוקה. התחלתי לחפור בה והנוזלים לא איחרו להגיע...
התחת שלה נחשף הפעם לשני חומרים- עור ועץ. הפלאתי בה מכותיי, מלטף ומנשק לפני כל הצלפה, משלב בין עונג וכאב, מביא אותה לסאבספייס אופורי...
אחרי האורגזמה הראשונה, התחלתי ליישם את התוכנית שלי. מרחתי נוזל סיכה על היד שלי והתחלתי להחדיר את כף היד לתוכה. סובבתי אותה בפנים, מוצא את דרכי לתוך גופה תוך שהיא מתפתלת בכאב וגונחת מהנאה...
הפסקה קצרה למים ולהסדרת הנשימה, וחוזרים לעניינים. היד כבר מאומנת ומוצאת את מקומה בנרתיק הרטוב שלה, אני מחדיר אותה עמוק יותר והיא משתנקת מעוצמת החדירה, קוברת את ראשה בכרית וצורחת...
היא שוב מתפוצצת עלי באורגזמה כשעיניה מתגלגלות בחוריהן והיא על סף עילפון...
אני מוציא את הזין ותוקע לה אותו לגרון, מזיין לה את הפה כשהיא נחנקת עליו... אני כל כך אוהב את הרעש הזה, זה רק מגרה אותי יותר להניע את האגן בתנועות חזקות יותר...
סובבתי אותה וחדרתי אליה, מחזיק בקרסוליה ומפשק את רגליה רחב, ידיי שורטות את ירכיה, משאירות בהן סימנים אדומים, ההבעה שלה אומרת את הכל, היא שוב מרחפת לה בעולם משלה...
סובבתי אותה בדוגי, מצליף לה על הדגדגן, חודר אליה באגרסיביות, מזיין חזק עד שהתפוצצתי בתוכה.
נשכבנו חבוקים, מתנשפים.
מת על השבתות האלה...
לפני 3 שנים. 7 בדצמבר 2020 בשעה 8:48
"רק שתדע, אני משפריצה"...
זה המשפט השלישי בערך שהיא אמרה לי כשנפגשנו.
בסדר, אני מספיק מנוסה בשביל להתמודד עם קצת נוזלים...
אז זהו, שלא...
אחרי דקה וחצי של משחק באצבעות היא הגירה מתוכה כמויות מטורפות של נוזלי גוף, שלא הפסיקו לצאת ממנה. הרצפה התמלאה והיא התחילה להתנצל...
אני לא התרגשתי וזרקתי אותה על המיטה. התחלתי לבחוש בה חזק, מוציא ממנה אנחות עונג ועוד נוזלים רבים שהספיגו את המיטה שלי.
התחלתי לקשור אותה בתנוחה שרציתי, עיניה מכוסות, עדיין בחזיית התחרה השחורה שלה. התחת שלה התרומם באוויר ודרש לקבל את חלקו. תוך שניות הוא שינה את צבעו לאדום בוהק, תוך שהיא נאנקת להשתחרר מהפוזיציה הלא נוחה שנקלעה אליה.
הנוזלים לא הפסיקו להשפריץ מתוכה, לא ראיתי בחיי כמות כזאת. המיטה הייתה ספוגה וזה רק דירבן אותי להמשיך...
משכתי בשיערה ותקעתי את הזין שלי עמוק לגרון שלה, היא לא הייתה מוכנה ונחנקה עליו, סגרה את שפתיה והחלה למצוץ בתאווה...
היד שלי חפרה בה, מוציאה ממנה עוד ועוד נוזלים, עד שהפסקתי לרגע כדי לתת לה לנשום ולשתות מים. אחרי מנוחה קצרה היא שוב הייתה בתנוחה לא נוחה, ואני חדרתי אליה מאחור, מרגיש את הכיווצים של הנרתיק שלה על הזין שלי, מרגיש את הנוזל החם שניגר ממנה מרטיב אותי וזולג על ירכיי...
הזיון נמשך ונמשך, ובשלב מסויים כבר הרגשתי שהיא על סף התעלפות. שיחררתי אותה מהחבלים ונשכבתי על הגב, ציוויתי עליה לרכוב עלי והיא צייתה ברצון. היא התפתלה עלי והשתוללה, מעיפה את ראשה לאחור ופורעת את שיערה השחור עד שהתפוצצה באורגזמה עוצמתית ונשכבה עלי, מוטלת ללא אוויר ומזיעה...
את השעה שלאחר מכן היא בילתה בניקיון הרצפה, החלפת סדינים וכביסה... שפחה אמיתית.
לפני 3 שנים. 3 בדצמבר 2020 בשעה 17:58
היא נכנסת אלי לחנות. הולכת על הפרקט עם עקבים שמשמיעים נקישות בכל צעד שלה...
היא בקושי בת 20, בלונדינית מהבית, דקיקה כמו גבעול, חזה קטן וחצוף שמובלט מהמחשוף הנדיב שמראה יותר ממה שהוא מסתיר...
מורידה את מעיל הפרווה הסינטטית שלה ומניחה אותו על הדלפק מולי.
"אתה #:""+&?" היא שואלת.
"כן", אני עונה...
"אז אני *"-##_& , העובדת שלך. נעים מאוד... מה אתה רוצה שאעשה? יש לך הוראות מיוחדות בתור המנהל החדש שלי?"
איך אני ממשיך מכאן? או יותר נכון, תוך כמה זמן היא תיכנס לעוד תפקיד בחיים שלה?
לפני 4 שנים. 23 בינואר 2020 בשעה 12:20
הריח שלך באוטו שלי.
לפני 4 שנים. 30 בנובמבר 2019 בשעה 10:16
יש לי סקס נפלא. אני חווה דברים שלא חוויתי מעולם. אני נכנס למיטה לשעות, שעות של סקס מדהים, עם התאמה פיזית ונפשית שלא היו לי שנים. העבודה על הגוף שלי ועל השליטה בגמירה השתלמה, ואני יכול לזיין שעות בלי לגמור ולמרות זאת לחוות אורגזמות קטנות לאורך הדרך. ולא התחלתי לדבר על הפרטנרית שלי שמגיעה לשיאים חדשים של אורגזמות בשרשרת.
אבל מידי פעם, מחלחל הרצון הזה לפרק, לסמן, לחנוק, להכאיב, להשפיל, לחזור להיות השולט האכזרי...
בינתיים אני וניל. אולי פעם אוסיף תבלינים...
לפני 5 שנים. 20 בנובמבר 2019 בשעה 15:37
אני נכנס לפה אחרי תקופה ארוכה, רואה את השמות המוכרים, רואה את הנפשות הפועלות, רואה את הותיקים ואת החדשים, ומה אגיד לכם? אין חדש תחת השמש...
אני אמשיך להתבונן מהצד, לחייך לעצמי, להשתעשע מהנוכחים ואולי אטבול את קצות האצבעות בהמשך...
לפני 5 שנים. 17 בנובמבר 2019 בשעה 17:55
וואלה לא יודע.
עברה עלי תקופה ארוכה של נתק מכל מה שקשור לbdsm. משבר שחוויתי גרם לי לערער את כל מה שחשבתי שהוא אמיתי בחיים שלי.
אז הנה אני פה, בתהליכי גירושין, 30 קילו פחות, בקשר ונילי עם אישה יקרה, ובעיקר במחשבות על העולם הזה שהיה חלק בלתי נפרד מחיי.
חזרתי? אולי.
לא מחפש קשר חדש, רק מתגעגע לקהילה.
לפני 5 שנים. 21 במאי 2019 בשעה 18:35
בצער רב אני משתף כי דמות שהכרתי פה בכלוב שמה אתמול קץ לחייה.
היא הייתה פרח זר בערוגה, צמח בר. היא לא השתלבה במוסכמות החברתיות המקובלות, הייתה פורצת דרך במסלול שבחרה בו. בחרה לא להסתתר ולהיות נאמנה לעצמה ולמה שהיא מייצגת.
היה לי את הכבוד להכיר אותה ולחבק אותה, ולהיות ולו רק לזמן קצר מאוד חלק מחייה.
נוחי על משכבך בשלום, מקווה שאת במקום טוב יותר.
וסליחה. סליחה שלא ידעתי שאת במצוקה, סליחה שלא יכולתי לעזור. אם רק היית מבקשת...
לפני 5 שנים. 19 באפריל 2019 בשעה 6:36
שלמות.
כשהשפתיים שלנו נפגשות, אחרי כל כך הרבה זמן, וכל תנועה היא הרמונית וזורמת טבעי, זאת שלמות.
כשהגוף שלך מגיב לי באופן אוטומטי, נכנע ונרגע, מתמסר למגע, זאת שלמות.
כשהכל מתחיל כאילו כרגיל, כאילו שמעולם לא נפרדנו, בלי צורך בהצגות ומסכות, זאת שלמות.
את מושלמת מכל בחינה, משלימה אותי בכל מובן, שלמה עם עצמך ואיתי.
זאת שלמות.