פרצי BDSM בחיים + AI

שיהיה סופשבוע הכי רגוע שאפשר.

נעליים שמשפרות לי את מצב הרוח.

רק מלהסתכל עליהן חטפתי בוסט דופמין במוח.

בטח לנעול אותן זה יהיה ממש אוברדוז.

התמונה מבנק, הן לא הנעליים שלי (עדיין) להבדיל מרוב התמונות בבלוג.

אתמול התלבטתי מה לנעול לקלפי.

מזג האוויר התאים למגפי בוקרים עם שפיץ מגניב ושימושי.

לא אלגנטיות מדי, אלא כאלו של נשים שלא פוחדות מעבודה קשה. (משחק מילים שמרמז על אופי ההצבעה שלי).

בהצלחה לנו עם הבחירה.

ולמי שתהה מה הצבעתי.

מתלבטת מה לנעול לקלפי מחר. בתמונה אופציה מעולה למקומות אחרים, פחות לקלפי. יש המלצות?

לכבוד הגשם הראשון, נעלתי הבוקר מגפוני טרקטור לבנים.

הגשם היה די מטונף, בעיקר ניקה את האבק מהעצים.

רוב היום הייתי במקומות סגורים האמת.

אבל בכל מקרה חלק מהטינופת גם הגיעה למגפונים.

מעניין אם שמים לב שהמילים מטונף וטינופת גם נדבקו אלי קצת לאחרונה.

בדיוק כמו הטינופת שנדבקה למגפונים.

תוספות: היה לי סמול טוק אתמול עם מישהו על גשם. הוא התחיל לספר על זה שירד ממש מעט גשם ועם הרבה לכלוך וזו הייתה הזדמנות מופלאה עבורי להגיד: גשם מטונף! 

כשהייתי ילדה רציתי להיות אלקסיס קרינגטון - קולבי, כשאגדל.

אהבתי שהיא אסרטיבית ואלגנטית. שהיא קרה, חסרת רחמים וזה בא לה בקלות עם מלא מלא סטייל ונעליים.

היא שלטה בחייו של בעלה לשעבר, בלייק קרינגטון ובמהלך הסדרה שושלת, החליפה אותו במודלים צעירים, חתיכים וגבוהים יותר בסגנון ססיל קולבי, דקס דקסטר (איתה כאן בתמונה) ושון רואן.

ואז כשהייתי כבר אישה רציתי להיות אווה דה וולף, כשאגדל. גם היא קצת כמו אלקסיס, אהבה כוחנות, סטייל וגברים צעירים ושיחקה בסידרה נשות הכדורגלנים.

אגב, אני בכלל לא דומה לג'ואן קולינס, אולי רק קוגרית וקצת קרירה לפעמים כמו שהיא, אבל אוהבת את הדמויות שהיא מגלמת וגם נדלקת מהעובדה שבחיים האמתיים היא גם קצת ככה, למשל שהיא התחתנה עם בעלה החמישי, שצעיר ממנה ב-32 שנה ורק לאחרונה עלו תמונות שלהם בנופש חלומי בסן טרופז.

מי שרוצה להתעמק בה יכול לקרוא כאן.

מוסיפה ומחדדת: כן, אני קוגרית מגיל צעיר מאוד. תמיד נמשכתי ונמשכו אלי צעירים ממני וגדולים בגודל ולא בגיל.

"ילדה, אל תשימי נעליים על הספה."

"חמודה, אל תשימי את הנעליים על הכסא."

"לא לשים רגליים על המושב."

זה מה שהדהדו לי בכל הזדמנות בתור ילדה, כשרציתי להרים רגליים. (רובם אולי מוצדקים, אבל זה לא הנושא בכלל).

אז מאז שיש לי את הכורסה המפוארת הזו (כמה שנים טובות) אני עושה לעצמי מדי פעם חוויה מתקנת ועונה לכולם רטרואקטיבית: "סליחה, זו הכורסא שלי ואני אשים את הנעליים המטונפות שלי איפה וכמה שבא לי".

היום גם עשיתי, נהנתי וזכרתי לצלם.

תהנו גם אתם.

הוצאתי היום את נעלי השפיץ החמודות לתפוס קצת אור ושמש.

הרבה שמש.

ירוק רעל, כחול פלדה, אדום דם, כסוף ירח וגם שחור לבן.

אוהבת נעליים, לא כמו לכולן.

רצוי עם מירקמים חדשים, צבעים עזים ומרגשים.

נעליים שמזכירות נמרים, נחשים וגם מכשפות.

ואיך אתם עם נעליים?

שבת שלום וסופ"ש מלא דברים מגניבים לפחות כמו כמות החורים שיש לי בגרביון.

כל פעם שאני לובשת אותו זה עושה לי נעים.

משחרר לי דופמין ומהדהד לי בראש.

זה לא רק התחושה על העור, זה גם הלוק כשאני מסתכלת במראה.

אני ממש ממש אוהבת גרביונים עם רשת.

בחורף, בקיץ, בסתיו ובאביב.