פרצי BDSM בחיים + AI

.
יום חמישי שמח שהתחיל מעולה

"איזה יפה את", אמר לי הקולגה שפגשתי שלשום במסדרון בכניסה לפגישה. אנחנו מכירים יותר מ - 20 שנה והפעם האחרונה שנפגשנו הייתה לפני 18.

אבל מאז דיברנו מדי פעם בטלפון או באמצעים אחרים אבל לא נפגשנו במציאות.

היום נזכרתי בזה שוב, בעצם לא שכחתי לרגע, הבנתי שהמחמאה הזו עשתה לי ממש נעים.

זה לא היה בכלל ממקום שהוא רוצה או צריך ממני משהו.

גם אם היה צריך, הכי חכם מצידו זה להחמיא על משהו מקצועי.

אני גם לא איזה נערת שער שבאמת עונה להגדרה של יפיפייה - ואז דיברתי על זה עם חברה טובה  וזה גרם לי להגיע לתובנה שקשורה ל - BDSM ולחיים עצמם.

כולנו רוצות מחמאות - אפשר גם רדודות.

אני פוגשת לפעמים אנשים מהכלוב, נכון עשיתי הפסקה של כמה שנים טובות, אבל חזרתי לאחרונה ואני לא תקועה מאחורי המסך.

כשאני מקבלת הודעות כתובות כאן הן תמיד תמיד עמוסות במחמאות שקשורות לשליטה, עוצמה, כתיבה על BDSM  ויופי של הנעליים שלי בדרך כלל.

אבל אז כנפגשים, במציאות, בתחושה שלי ממש מתאים לקבל איזה מחמאה פשוטה שלא קשורה ל - BDSM שלרוב לצערי לא מגיעה.

כמובן חשוב שהיא תהיה אמיתית ולא מוגזמת.

כי הקולגה המחמיא בן 63 אמר את זה מהלב אבל אולי אם אפגוש חתיך הורס בן 36 הוא לא יחשוב שאני יפה אבל הוא בטוח יוכל למצוא משהו אחר שכן אפשר לתת עליו מחמאה, אפילו אם היא קצת רדודה.

יש לך שיער יפה, הלק שלך מהמם, הג'ינס שלך הורס, החיוך שלך מדהים, הקול שלך נעים, האוזניים שלך חמודות 😉

אז למי רעיונות למחמאות במציאות שלא קשורות ל - BDSM אבל יעשו טוב על הנשמה?

אני כל כך אוהבת קולר ושרשרת.

פחות מתחברת לשיחות על פטישים ואביזרים, זה תמיד נשמע לי כמו תפריט במסעדה חסרת מעוף.

כזו שאי אפשר לשלב בה בין המרכיבים השונים, לגוון או להמציא מנות יצירתיות.

אבל אם פעם ישאלו אותי איזה אביזר מתחום ה - BDSM תיקחי לאי בודד התשובה תמיד תהיה קולר ושרשרת לכלב לגדול.

אני אוהבת למשש את הקולר (מעדיפה סינטטי כי אני נגד תעשיית העור) ולשמוע את שקשוק ורעש המתכת בשרשרת.

זה מרכיב חיוני בתפריט יצירתי.

חג סוכות שמח וזה 🙂

"זו את שבשבוע שעבר באה עם נעליי וינטג' עם עקבים?" היא שאלה אותי. אמרתי שכן אבל זה היה לי מאוד מוזר.

כי נשים ששואלות אחת את השנייה על נעליים, לא מחכות שבוע בדרך כלל.

אבל היא חיכתה ואז אמרה בחיוך, "גם אלו מדהימות". 

תודה רבה, אמרתי.

"אז כמה נעליים יש לך?" היא שאלה.

"עשרים" המצאתי תשובה וחייכתי.

"למה את מחייכת?" היא שאלה.

"כי אף פעם לא ספרתי כמה נעליים יש לי." עניתי לה.

"אני אשמח לבוא לספור אותם" היא אמרה.

חייכתי.

אגב בשבוע הבאה אני אפגוש אותה שוב.

למישהו יש המלצות להמשך השיחה?

ג'ואל מקהייל הוא אחד הסטנדאפיסטים הכי קרועים בהוליווד.

הוא גם שחקן מוכשר (וחתיך) אבל כשיש מעט טקסט שמוכתב מראש והרבה מקום להתפרע הוא עושה את זה בענק.

בתוכנית חמודה שמשודרת בערוץ E ונקראת סלבס על האש, הוא מפגיש שני סלבריטאים לתחרות הכנת מנה מאולתרת.

תוך כדי כל פרק הוא ממציא חוקים, נותן עונשים, קובע מי ינצח וכמובן זורק כל דקה הערה סרקסטית ופרשנות קומית למצב. 

מדי פעם באמצע התחרות עצמה הוא עושה תחרות ביניים ומי שמפסיד נאלץ להתמודד עם עונש שיוטל עליו עד סוף הבישול.

באחד הפרקים באמצע התוכנית הוא הטיל עונש מדליק שמרגע זה ואליך המתמודדת צריכה להמשיך לבשל כשהיא כבולה אליו באזיקים.

מדובר על אזיקי מתכת עטופים בפרווה שחורה, מגבילים אך די נוחים.

המתמודדת האזוקה מצליחה בענק וזאת יוצאת לגמרי הבלחה חמודה ויחסית שונה אפילו ליציאות המגניבות שלו.

מצורפים כמה צילומי מסך אבל הסדרה שווה בהחלט צפיה: 

ויש גם פרומו ביוטיוב:

אגב יום כיפור זו אחלה הזדמנות לצפות בו גם במופע סטנד אפ עצמאי שהוא מריץ בנטפליקס.

התחלתי לראות את הסידרה סיפורי אימה אמריקאים וקפצתי לכאן כדי לכתוב על שני הפרקים הראשונים, במרכזם עומדת חליפת גומי פטישיסטית.

לצערי אין לה כמעט הקשרים של BDSM במהלך הפרקים.

למרות המראה הסקסי שלה להחריד, אף אחת מהדמויות כמעט לא מנצלת אותה לצורך סקס כואב.

בקיצור, סידרה מאוד יפה ויזואלית, יש הרבה עם מה לשטוף את העיניים אבל אל תרוצו לצפות כדי לחפש BDSM כי זאת סידרת אימה לכל דבר, עם הרבה רציחות, אלימות, דם וגועל נפש.

יחד עם זאת, למי שעד היום נמנע מסדרות אימה, כמוני למשל, זה מקום טוב להתחיל.

באתי בגלל החליפה, נשארתי לצפות למרות האימה ושרדתי כדי לכתוב על זה בבלוג.

לפוסט מצורפת תמונה. לפעמים לוקח לה זמן להיטען. שווה לחכות.

השבוע נתקלתי בהבלחת BDSM קטנטנה בסידרת משטרה אמריקאית לא חדשה שרק לאחרונה התחלתי לראות. מככבת בסידרה השחקנית אמילי דשנל בתפקיד אנתרופולוגית משפטית וסופרת שביחד עם סוכן FBI קשוח שמגלם השחקן דייוויד בוריאנז, הם פותרים תעלומות רצח מורכבות.

בין לבין גם נרקם שם סיפור אהבה ובאחד הפרקים הם מדברים על זה שחוץ מאשר אהבה יש בניהם גם חברות ופתאום בלי הכנה מוקדמת הוא אומר: "אני לא הידיד שלך, יותר כמו הכלבלב המיני שלך".

לסדרה קוראים Bones והיא כוללת 12 עונות, היא קצת מייגעת ורואים הרבה מאוד גופות ורוצחים אז רק למי שיש ממש חיבה לסדרות משטרה אמריקאיות שווה להשקיע. 

(ההבלחה בסוף פרק 10 בעונה 9)