אז אתמול הפצעתי לראשונה בשנת 2024 לדאנג'ן, לרגל חגיגות ה - 21 שנים למועדון.
תכלס ראוי להעריך את חוזקו של המותג שהדינוזאורים זוכרים שרבים טענו שלא יחזיק מעמד.
אבל על אף כל מי שרצו להחריבו, למגרו, לסלקו או סתם לסגור אותו בגלל הרעש, הוא ממשיך, מתפתח ומשתכלל ביצירתיות.
מותג חזק שמתחזק.
למרות הגשם ומזג האויר הסוער, הגעתי מוקדם ועוד רבים כמוני.
פגשתי את ותיקי סדום, התחבקתי עם כמה דינוזאוריות יפות שלא נס ליחן וקיבלתי נשיקות על היד מגברים שווים.
רועי בעל הנס עשה לי סיור פרטי בחנות החדשה של הדאנג'ן שמעוצבת כמו חנות לאנז'רי צרפתית עם מלא פריטים מגניבים כולל חטיפים ודובונים ממותגי דאנג'ן.
בשעות הקטנות של הלילה כשהמוסיקה התחזקה ועשן הסיגריות כבר צרב לי קצת החלטתי שהגיע הזמן לחזור הביתה אבל התלבטתי אולי להישאר כי האווירה מחשמלת, תמיד יש מה לראות ותכלס כל ביקור שם מנרמל לי כמה קונפליקטים 🤔
ואז התיישב לידי גבר צעיר שנראה שהיה עדיין זרע כשעמוס לוי הקים את הדאנג'ן 😉 טוב נו הייתי נותנת לו גג בן 22. הוא הציג את עצמו ושאל איך קוראים לי, לא חיכה לתשובה ואמר את ממש יפה, אמרתי תודה ואז הוא שאל בת כמה את, חוצפן חשבתי אבל עניתי נראה לי בערך פעמיים ממך ואז הוא אמר אין מצב את יפה, בא לך לבוא איתי אחר כך. פחות אבל תודה אמרתי וחשבתי, בווינה שברתי שיא, אפשר ללכת הביתה.
מזל טוב לדאנג'ן, לרועי בעל הנס, ללא סתם עוד עבד ולכל המשפחה הגדולה שמטפחת אותו בהשקעה.
* סוף *
---
