|
|
|
ניתן ואפילו רצוי להקים מדינה דמוקרטית ליהודים, וגם לתושביה שאינם יהודים. מדינה שתתבסס על עקרונות השיוויון והצדק, תעניק זכויות שוות לכל תושביה ואפילו יהיו בה שלוש רשויות עם איזונים ובלמים, מערכת משפט בלתי תלוייה ועיתונות חופשית שאיננה מלקקת לשלטונות. אפילו משטרה שאיננה פוליטת, צבא שדואג לביטחון המדינה כולה ולא רק למתנחליה
כל זה היה אפשר אילו רק רצינו - הבעייה - רובנו לא רוצה בכך
האורולוגית
בשנים האחרונות לאור התבגרותי הבלתי צפוייה (למרבה הפלא אני מזדקן כל שנה, בשנה שלמה) ולאור ההיפוכונדריה הקלינית שלי, אני קובע ביקור שנתי קבוע אצל קרדיולוג, רופא עור ואורולוג. למען האמת, אורולוגית.
והשבוע הייתי אצלה לבדיקה השנתית. הגעתי והיא כבר חיכתה לי מאחורי שולחנה. מביטה בי במבט חודר. אישה יפה מאוד, צעירה וגבוהה, ודתייה. כן, אורולוגית – דתייה.
"טוב, היא אמרה אחרי כמה משפטי פתיחה, "בפעם שעברה שהיית כאן רשמתי לעצמי לבדוק אותך"
אמרה והורתה לי לשכב על מיטת הטיפולים
"שכב על הגב ושלשל את המכנסיים והתחתונים עד הברכיים" אמרה מבלי לקום מן הכיסא. עשיתי כדבריה והמתנתי בשקט
האורולוגית ניגשה אל המיטה והביטה בי במבט ענייני ומקצועי ואז הושיטה יד ימין ארוכה עם אצבעות דקות וארוכות כשל פסנתרנית.
חפנה את האשכים בעדינות, מגע בוטח של מי שיודעת כיצד לטפל בזוג כדורים כאלו. הרימה ומיששה, לחצה קלות ושוב הרימה. ואז עברה אל הזין כשהיא מחליקה שתי אצבעות בתנועה שמזכירה שף שקונה ירקות בשוק ובוחן אספרגוס לכל אורכו. העבירה את האצבעות מן הבסיס ועד הראש כשהיא לוחצת ומרפה חליפות. לא הצליחה להסתיר חיוך קטן כשהבחינה בזיקפה שהמגע שלה גורם לי.
"יפה" אמרה ושיחררה, "ועכשיו שכב על הצד עם הפנים אל הקיר וקפל את הרגליים ומשוך את הברכיים גבוה ככל האפשר"
בצייתנות של נשלט עשיתי כדבריה ללא אומר
"אל תכווץ" אמרה תוך כדי שהיא עוטה כפפת ניטריל לבנה על היד הימנית וטובלת את האצבע המורה שלה בקופסת חומר סיכה גדולה.
האצבע שלה חדרה את אחורי בקלילות. חשתי כיצד היא מלטפת את הפרוסטטה שלי והמגע של האצבע המיומנת שלה היה נעים ומגרה. לרגע דמיינתי שהיא איננה האורולוגית שלי.
"הכל בסדר, אתה יכול להתלבש" אמרה תוך שהיא משחררת את אצבעה מפי הטבעת שלי. "זה כאב?" שאלה בענייניות
"להיפך" עניתי. "אפשר לקבוע לעוד ביקורת בשנה הבאה?"
מזה זמן, שאני שם לב, שבכל פעם שאני הולך לבוש בתחתונים בלבד, הביצים שלי, או לפחות אחת מהן, זולגות החוצה מתוך התחתונים ואני תוהה מה קורה שם:
או שהביצים שלי גדלו פתאום
או שהתחתונים שלי נעשו רפויים יותר
ואולי סתם הבחנתי בתופעה שכבר מתרחשת לה מזה שנים ללא משים?
חלק 3
הדרך הקצרה ברוח הנעימה, הובילה אותנו אל הגן הגדול שבמרכזו ארמון שנראה כאילו נלקח היישר מן האגדות. ארמון Kurhaus, ארמון בן למעלה מ 200 שנה שעומד במרכז הגן הקסום ונמצא במרחק של 10 דקות הליכה מן המדרחוב של באדן באדן. במרכז הארמון, במרכזה של אכסדרת העמודים הקורינתיים דלת רחבה פתוחה לרווחה.
נכנסנו כשאני אוחז בידיה של הנסיכה. לא התכוונתי להשאיר מקום לספק – היא שלי. ידעתי שברגע שניכנס לאולם הקזינו הגדול, עשרות זוגות עיניים יינעצו בה, של גברים שמוכנים לאכול אותה בלי מנה ראשונה ושל נשים בקינאה יוקדת. ואכן, כך היה, צעדתי במכוון בהליכה איטית אל עבר השולחן הרחוק ביותר, אל שולחן הרולטה שבקצה האולם, כשאני נהנה מן המבטים. והנסיכה? נראה כאילו אינה מבחינה במבטים שאילו היו קרני לייזר, היו מעלים את שנינו באש השמיימה.
"שבי", הצעתי לה כסא גבוה ליד שולחן הרולטה.
פרטתי 300 יורו לז'יטונים ושנינו התחלנו לשחק. המשחק עבר בנעימים, מדי פעם עברו לידינו עלמות חן והציעו כוסית, אבל מי שמשכה את מירב תשומת הלב היא הנסיכה. לאט לאט השולחן שלנו הלך ונעשה השולחן העמוס ביותר באולם.
בעוד אני מהמר באופן מחושב תוך הפעלת איסטרטגיה של מינימיזציה של ההפסדים, מחמר על שחור\אדום או זוגי\אי זוגי, הנסיכה הניחה את הז'יטונים שלה בנון שלאנטיות, מספר פה, מספר שם, ולמרבה הפלא, דווקא האיסטרטגיה של בחירה אינטואיטיבית, זיכתה את הנסיכה בזכיות מרובות. לאט לאט ערימת הז'יטונים שלידי הלכה והצטמקה, בעוד שליד הנסיכה נערמו מגדלי ז'יטונים.
לרגע היה נדמה לי שהקרופייה מחלק לנסיכה ז'יטונים רק כדי שיוכל להעמיק את מבטו אל תוך המחשוף כדורי שלה. המהמרים שמסביבנו החלו להפעיל את איסטרטגיית ה Me2 והניחו הימורים בכל משבצת עליה הניחה הנסיכה את הז'יטנים שלה.
זוג יפאנים שזכו בכמה מאות יורו בעיקבות הנחת ז'יטונים על המספר 16 בעיקבות הנסיכה, התרוממו מכיסאותיהם בצהלה ופינו אותם בעבור שני גרמנים עבי כרס שהתיישבו בכיסאות החמים ואף הם, למרות ארשת הפנים הרצינית והמרוכזת שלהם, לא יכלו שלא להתבונן במחשוף הבולט של הנסיכה.
ערימת הז'יטונים שלי כבר מזמן הפכה לאבק, בעוד זו של הנסיכה איימה להפוך לגורד שחקים קטן.
"טוב, מספיק לי" אמרה הנסיכה והתרוממה מכיסאה תוך שהיא הודפת את ערימת הז'יטונים שלה לעבר הקרופייה שאכל אותה במבטו. כיאה לנסיכה תרבותית, היא לא שכחה לזרוק לעברו כמקובל, כמה ז'יטונים כטיפ, בעוד הוא פורט עבורה את הז'יטונים לחופן שטרות
"קח אותי בחזרה למלון בבקשה" ביקשה
"לאט, לאט, הערב רק התחיל" אמרתי לה, אחזתי בידה והובלתי אותה אל המסעדה שבאולם הסמוך.
המלצרית שהושיבה אותנו, שלחה מבט מהיר אל הנסיכה ומכמניה אבל בנימוס המקובל הובילה אותנו אל השולחן הגדול והגישה לנו את התפריט.
"את רוצה להמליץ לנו?" שאלתי
בלי להמתין דקה, התיישבה המלצרית על הכסא שמול הנסיכה ותוך שהיא מתארת לפרטי פרטים את תכולת המנות בתפריט, לא הסירה את עיניה מן השדיים העסיסיים של הנסיכה.
הרגשתי כיצד הנסיכה שולחת יד מתחת לשולחן וממששת את הזיקפה שהתפתחה אצלי מתחת לרוכסן.
היא נשענה עלי ולחשה לאוזני:
"עומד לך בגלל המלצרית?"
נראה לך? שאלתי והעפתי מבט במלצרית
אישה צעירה, בשנות השלושים. רזה, שיער שחור קצרצר וזוג עיני תכלת
ממש לא מישהי שתגרום לי לזיקפה
"צעירה מדי, רזה מדי, לא סקסית ביורו, למה, את רוצה אותה?" שאלתי
"אתה יודע שאני לא בענייני בנות"
"טוב, אז בואי נאכל ונחזור למלון, יש לנו עוד 5 גמירות להשלים.
חלק 2
"למה אתה קושר אותי, נזיר"
"את עוד תביני" עניתי ובלי יותר מדי הסברים קשרתי גם את פרקי ידיה ומתחתי אותם קלות לצדדים קשורים לרגלי המיטה הקדמיות, מה ששיווה לה מראה של ציפור עקודה.
בלי הכנות ובלי התראות, שלפתי שוט רכיבה דקיק מעור שחור והתחלתי להצליף על הישבן הבולט. הצלפה ראשונה גרמה לנסיכה לנתר במקום אבל היא לא הוציאה הגה, המשכתי להצליף 10-15 הצלפות עד שהנסיכה התחננה - "בבקשה די, נזיר"
הבטתי בישבן הבולט והכדורי, ישבן יפה להפליא שעל רקע צבעו החום, כמעט ולא ניתן היה להבחין בפסים האדמדמים ששוט הרכיבה חרץ בו.
עליתי כל המיטה וליטפתי את הישבן בעדינות.
הנסיכה גירגרה בהנאה והכוס שניבט אלי הבהיק מלחות. ידעתי שהיא מוכנה ושלחתי את אצבעותי אל בין שיפתות הפות הבשרניות. הרטיבות שקיבלה את פני, בלעה את כף ידי והכנסתי ארבע אצבעות בעוד הבוהן ננעלת על הדגדגן השמנמן. דגדגן שלא הרבה נשים יכולות להתפאר בו. תפוח, גדול מלא ובולט
המהלך הזה היה מהיר ותוך 5-10 דקות הנסיכה גמרה בקולי קולות.
"עכשיו את הזין נזיר, תן לי להרגיש את הזין שלך"
"אני סופר" עניתי
"מה זאת אומרת סופר? מה אתה סופר?"
"אני סופר גמירות. אין מצב שתקבלי זין לפני שתגמרי 10 פעמים. את צריכה להרוויח את הזיון, זנזונת"
ספרנו עד חמש כשהנסיכה נרדמה על המיטה הגדולה, עקודה, שבעת אורגזמות כמו שראוי לנסיכה שבוייה.
לעת ערב, שחררתי אותה מן הרצועות והערתי את הנסיכה.
"בואי, תתלבשי, אנחנו יוצאים" אמרתי
"לאן?" שאלה
"לאן שאני לוקח אותך תתלבשי הכי סקסי ומפתה שאת יכולה"
הנסיכה לבשה שימלה אדומה, דקיקה וצמודה עם מחשוף שלא חסך מאף אחד את מראה זוג השדיים הנפלאים שלה, שני חצאי כדורים שזופים שמחשבים להתפרץ מן המחשוף ונראה שרק הפיטמות עוצרות את הבד מלרדת
"בדיוק כמו שנסיכה צריכה להיראות" אמרתי, חיבקתי את מותניה ויצאנו מן המלון.
חטיפתה של הנסיכה
הנסיכה היא האישה היפה ביותר שיצא לי לפגוש כאן בכלוב. אני מחזר אחריה במשך יותר משנה. משוחחים בכלוב ואפילו זכיתי לפגוש אותה פעם אחת פנים אל פנים. זוג עיני איילה גדולות וחומות, שמביטות בך וגורמות לך לרצות בה עד כדי כאב. שיער שחור ארוך וחלק עד מעבר לכתפיים ועור, איזה עור! חלק ומבהיק בצבע ברונזה\נחושת, עור בצבע שאין לאף אחת בכלוב או מחוצה לו. יופי מדהים, ומעל כל זאת, זוג שדיים גדולים, כדוריים, נשיים, מלכותיים, שניבט מגוף תמיר, 1:70 לפחות, בלי עקבים כמובן. לא ילדה, אישה אמיתית, כבת 50 שיכולה לגרום לכל גבר לרצות בה. אישה שכל גבר רוצה בה. אישה!!
"זוהי חטיפה - תגיעי ביום שלישי בבוקר לשדה התעופה, עם מזוודת עלייה למטוס, לא לשכוח בגד ים כמובן" כתבתי לה
ביום שלישי בבוקר, היא הגיעה לשדה, מחוייכת, יפה מתמיד, לבושה בפשטות אלגנטית.
"אז מה, אתה חוטף אותי?" שאלה ונעצה בי את זוג עיני האיילה שלה.
"כמו שהבטחתי"
"לאן?"
"עוד מעט תדעי" עניתי
ניגשנו אל עמדת הביטחון והיגשתי לה את כרטיסי העלייה לבחינתה
"לבזל?" שאלה
הינהנתי
הנסיכה הביטה בי בתמיהה מסויימת: "אתה בטוח? בזל? מה יש לעשות שם?"
הטיסה עברה בנעימים ואת הרכב שהזמנתי קיבלנו בתוך דקות אחדות והתחלנו בנסיעה צפונה.
"לאן זה?"
"סבלנות, עוד מעט תראי"
כשעה של נסיעה נינוחה הביאה אותנו למרכז העיירה באדן באדן. עיירת נופש אירופאית קלאסית. נסעתי היישר עד למלון - Hotel zum Goldenen Löwen Baden-Baden
שהוא מלון ותיק ומהודר במרכז המדרחוב המפורסם של העיירה. המלון שבקומת הקרקע שלו מסעדה בווארית מן הטובות שניתן למצוא באיזור, קלט אותנו בזריזות ויעילות אופיינית וקיבלנו חדר גדול בקומה השלישית עם חלון ענק שצופה על מרכז המדרחוב
פרקנו את המזוודות הקטנות שלנו ובלי לבזבז זמן הוריתי לנסיכה.
"התפשטי"
הנסיכה, עדיין המומה מחווית החטיפה, החלה להתפשט באיטיות כשהיא נהנית ממבטי ההערצה שלי אל מול הגוף המדהים שלה ההולך ונחשף בפני. משכה את הזמן, יודעת את ההשפעה שיש לגוף הנשי והמדהים שלה עלי. כן, היא נשלטת אבל אף אחד לא יוכל לקחת ממנה את היכולת שלה לכשף כל גבר.
הבטתי בה – גוף מושלם עם עור חלק ושחום, אין הרבה נשים שניתן לאמר עליהן שהאיבר הכי מדהים שלהן הוא העור החלק והמושלם בצבע ברונזה טבעי.
אבל זוג שדיים גדולים מלאים כדוריים שגם כעת, כשהם משוחררים, מפתיעים במצג הזקוף שלהם והפטמות, איזה פטמות, שמנות, גדולות כהות, מדברות אלי, כאילו אומרות לי "בוא למצוץ אותנו, נזיר"
הנסיכה הביטה בי בחיוך שאומר: "אני יודעת שאתה רוצה אותי" אמרה בביטחון עצמי שאני כל כך אוהב אצלה. והמשיכה:
"עכשיו אתה" אמרה לי
לא עניתי
"על המיטה" פקדתי והנסיכה צייתה
"על הבטן" המשכתי לחלק הנחיות.
הנסיכה נשכבה על בטנה, כשגופה החלק והיפה מקשט את המיטה הגדולה במרכז החדר, וגולת הכותרת, הישבן המלא והמפתה, בצבע ברונזה\נחושת שאפילו חודשים של שיזוף לא היו מעניקים לו.
הוצאתי את תיק האביזרים ממזוודתי וקשרתי את רגליה בפישוק רחב אל רגלי המיטה, כל רגל לחוד וכעת הפתח האחורי של הנסיכה ניבט אלי מתוך שיער הערווה המעוצב.
נשית,
מציגה או מתארת את עצמה כנשית, למה הכוונה?
זה כמו לבנות בלגו.
קודם מניחים אבן אחת, אחריה עוד אחת ועוד ועוד ועוד, עד שנוצר הדבר הרצוי.
קוצר ברינה
(ורינה מה יש לה לאמר על זה?)
המקום החופשי ביותר שאפשר לחשוב עליו
