האורולוגית
בשנים האחרונות לאור התבגרותי הבלתי צפוייה (למרבה הפלא אני מזדקן כל שנה, בשנה שלמה) ולאור ההיפוכונדריה הקלינית שלי, אני קובע ביקור שנתי קבוע אצל קרדיולוג, רופא עור ואורולוג. למען האמת, אורולוגית.
והשבוע הייתי אצלה לבדיקה השנתית. הגעתי והיא כבר חיכתה לי מאחורי שולחנה. מביטה בי במבט חודר. אישה יפה מאוד, צעירה וגבוהה, ודתייה. כן, אורולוגית – דתייה.
"טוב, היא אמרה אחרי כמה משפטי פתיחה, "בפעם שעברה שהיית כאן רשמתי לעצמי לבדוק אותך"
אמרה והורתה לי לשכב על מיטת הטיפולים
"שכב על הגב ושלשל את המכנסיים והתחתונים עד הברכיים" אמרה מבלי לקום מן הכיסא. עשיתי כדבריה והמתנתי בשקט
האורולוגית ניגשה אל המיטה והביטה בי במבט ענייני ומקצועי ואז הושיטה יד ימין ארוכה עם אצבעות דקות וארוכות כשל פסנתרנית.
חפנה את האשכים בעדינות, מגע בוטח של מי שיודעת כיצד לטפל בזוג כדורים כאלו. הרימה ומיששה, לחצה קלות ושוב הרימה. ואז עברה אל הזין כשהיא מחליקה שתי אצבעות בתנועה שמזכירה שף שקונה ירקות בשוק ובוחן אספרגוס לכל אורכו. העבירה את האצבעות מן הבסיס ועד הראש כשהיא לוחצת ומרפה חליפות. לא הצליחה להסתיר חיוך קטן כשהבחינה בזיקפה שהמגע שלה גורם לי.
"יפה" אמרה ושיחררה, "ועכשיו שכב על הצד עם הפנים אל הקיר וקפל את הרגליים ומשוך את הברכיים גבוה ככל האפשר"
בצייתנות של נשלט עשיתי כדבריה ללא אומר
"אל תכווץ" אמרה תוך כדי שהיא עוטה כפפת ניטריל לבנה על היד הימנית וטובלת את האצבע המורה שלה בקופסת חומר סיכה גדולה.
האצבע שלה חדרה את אחורי בקלילות. חשתי כיצד היא מלטפת את הפרוסטטה שלי והמגע של האצבע המיומנת שלה היה נעים ומגרה. לרגע דמיינתי שהיא איננה האורולוגית שלי.
"הכל בסדר, אתה יכול להתלבש" אמרה תוך שהיא משחררת את אצבעה מפי הטבעת שלי. "זה כאב?" שאלה בענייניות
"להיפך" עניתי. "אפשר לקבוע לעוד ביקורת בשנה הבאה?"
