חלק 3
הדרך הקצרה ברוח הנעימה, הובילה אותנו אל הגן הגדול שבמרכזו ארמון שנראה כאילו נלקח היישר מן האגדות. ארמון Kurhaus, ארמון בן למעלה מ 200 שנה שעומד במרכז הגן הקסום ונמצא במרחק של 10 דקות הליכה מן המדרחוב של באדן באדן. במרכז הארמון, במרכזה של אכסדרת העמודים הקורינתיים דלת רחבה פתוחה לרווחה.
נכנסנו כשאני אוחז בידיה של הנסיכה. לא התכוונתי להשאיר מקום לספק – היא שלי. ידעתי שברגע שניכנס לאולם הקזינו הגדול, עשרות זוגות עיניים יינעצו בה, של גברים שמוכנים לאכול אותה בלי מנה ראשונה ושל נשים בקינאה יוקדת. ואכן, כך היה, צעדתי במכוון בהליכה איטית אל עבר השולחן הרחוק ביותר, אל שולחן הרולטה שבקצה האולם, כשאני נהנה מן המבטים. והנסיכה? נראה כאילו אינה מבחינה במבטים שאילו היו קרני לייזר, היו מעלים את שנינו באש השמיימה.
"שבי", הצעתי לה כסא גבוה ליד שולחן הרולטה.
פרטתי 300 יורו לז'יטונים ושנינו התחלנו לשחק. המשחק עבר בנעימים, מדי פעם עברו לידינו עלמות חן והציעו כוסית, אבל מי שמשכה את מירב תשומת הלב היא הנסיכה. לאט לאט השולחן שלנו הלך ונעשה השולחן העמוס ביותר באולם.
בעוד אני מהמר באופן מחושב תוך הפעלת איסטרטגיה של מינימיזציה של ההפסדים, מחמר על שחור\אדום או זוגי\אי זוגי, הנסיכה הניחה את הז'יטונים שלה בנון שלאנטיות, מספר פה, מספר שם, ולמרבה הפלא, דווקא האיסטרטגיה של בחירה אינטואיטיבית, זיכתה את הנסיכה בזכיות מרובות. לאט לאט ערימת הז'יטונים שלידי הלכה והצטמקה, בעוד שליד הנסיכה נערמו מגדלי ז'יטונים.
לרגע היה נדמה לי שהקרופייה מחלק לנסיכה ז'יטונים רק כדי שיוכל להעמיק את מבטו אל תוך המחשוף כדורי שלה. המהמרים שמסביבנו החלו להפעיל את איסטרטגיית ה Me2 והניחו הימורים בכל משבצת עליה הניחה הנסיכה את הז'יטנים שלה.
זוג יפאנים שזכו בכמה מאות יורו בעיקבות הנחת ז'יטונים על המספר 16 בעיקבות הנסיכה, התרוממו מכיסאותיהם בצהלה ופינו אותם בעבור שני גרמנים עבי כרס שהתיישבו בכיסאות החמים ואף הם, למרות ארשת הפנים הרצינית והמרוכזת שלהם, לא יכלו שלא להתבונן במחשוף הבולט של הנסיכה.
ערימת הז'יטונים שלי כבר מזמן הפכה לאבק, בעוד זו של הנסיכה איימה להפוך לגורד שחקים קטן.
"טוב, מספיק לי" אמרה הנסיכה והתרוממה מכיסאה תוך שהיא הודפת את ערימת הז'יטונים שלה לעבר הקרופייה שאכל אותה במבטו. כיאה לנסיכה תרבותית, היא לא שכחה לזרוק לעברו כמקובל, כמה ז'יטונים כטיפ, בעוד הוא פורט עבורה את הז'יטונים לחופן שטרות
"קח אותי בחזרה למלון בבקשה" ביקשה
"לאט, לאט, הערב רק התחיל" אמרתי לה, אחזתי בידה והובלתי אותה אל המסעדה שבאולם הסמוך.
המלצרית שהושיבה אותנו, שלחה מבט מהיר אל הנסיכה ומכמניה אבל בנימוס המקובל הובילה אותנו אל השולחן הגדול והגישה לנו את התפריט.
"את רוצה להמליץ לנו?" שאלתי
בלי להמתין דקה, התיישבה המלצרית על הכסא שמול הנסיכה ותוך שהיא מתארת לפרטי פרטים את תכולת המנות בתפריט, לא הסירה את עיניה מן השדיים העסיסיים של הנסיכה.
הרגשתי כיצד הנסיכה שולחת יד מתחת לשולחן וממששת את הזיקפה שהתפתחה אצלי מתחת לרוכסן.
היא נשענה עלי ולחשה לאוזני:
"עומד לך בגלל המלצרית?"
נראה לך? שאלתי והעפתי מבט במלצרית
אישה צעירה, בשנות השלושים. רזה, שיער שחור קצרצר וזוג עיני תכלת
ממש לא מישהי שתגרום לי לזיקפה
"צעירה מדי, רזה מדי, לא סקסית ביורו, למה, את רוצה אותה?" שאלתי
"אתה יודע שאני לא בענייני בנות"
"טוב, אז בואי נאכל ונחזור למלון, יש לנו עוד 5 גמירות להשלים.