אני מודה שנכנסתי לעולם השליטה בצורה לא טובה, לא מומלצת.
הייתי בת 16, הוא היה בן 39. לא ידעתי מה זה בדסמ, והוא לא הסביר.
הכל התחיל בצורה הכי ונילית שיש, ויום אחד הוא החליט שהוא השולט, ואו שאהיה נשלטת שלו, או שלא אהיה חלק מחייו.
חשבתי שזה אשמתי.
חשבתי שעשיתי משהו לא בסדר.
חשבתי שהוא יחזור להיות הגבר האוהב, הראשון שלי, הג'נטלמן המושלם.
טעיתי!
לא משנה מה עשיתי, הכל הוביל לכעס שלו עלי, לענישה שלי... וזה היה רעעעעעע
היום אני מודעת לעובדה שזה לא היה מערכת שליטה, זו היתה התעללות.
אני מודעת שהתניות פאבלוביות שעשה לי גרמו לי להמון צרות ועוגמת נפש, על חלקם אני מספרת לאחרים על מנת לנסות ולהזהיר, ועל חלקם לא (בעיקר על מנת לנסות ולשמור על שפיותי).
בכל מקרה, המילה עונש וכן קול שנשמע לי כועס מפחידים אותי, ברמה שלפעמים יש לי התקפי חרדה בגלל ששמעתי שיר עם צרחה בו.
ולמה אני כותבת את כל זה?
כי באחת הקבוצות בפייס עלה פוסט של אדם הטוען להיותו שולט, והוא מצא לנכון לציין כי הנו אוהב מנטאלי, וכי תמיד יש סיבה לתת עונש.
זה עשה לי רעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע
ברמה של ללכת להקיא
ברמה שהיה קשה לנשום
ברמה של התקף חרדה
והכל כי אדם שאין לו שום קשר אלי, כתב בלי לחשוב שעונשים לנשלטת שלו זה כייף לו
ומה הטריגרים שלכם?
מה מהווה דגל אדום בוהק בעיניכם?
בכבוד רב,
לובה