אוקיי, אחרי שהצלחתי להתאושש מפוסט של אישה מהממת, וגם מאיזה סיפור שקפץ בכלוב - הפינה של לובה מתחרפנת ואתם סובלים חוזרת!!! והיום נדבר על הסכמה.
#הפינה_של_לובה
*מזכירה, כל הנכתב הינו דעתי האישית ואינו מחייב איש, אישה, זינומורף או כל ייצור אורגני אחר...
אוקיי, רובינו חושבים שאנחנו יודעים מה זה הסכמה, מה היא כוללת ומה לא... אבל, האם יש להסכמה גבולות? האם יש דברים שגם אם הסכמנו לא באמת הסכמנו? האם הסכמה שווה אם אי אפשר למשוך אותה? ומה אם השיגו אותה ע"י שקרים? האם הסכמה שווה אם ניתנה בזמן שאני על סמים? ואם הסם הוא חוקי? או שזו בכלל תרופה (נגיד פסיכיאטרית או נגד כאבים)? האם ילד יכול להסכים? האם אדם בעל מוגבלויות יכול? האם יש איזה תנאי מקדים להסכמה?
נשמע כמו המון שאלות רטוריות, לא? אבל כל אחת מהן עלתה בשלב זה או אחר בבתי המשפט בעולם. ועל חלקם ענו בצורה שונה במקומות שונים.
אם כך מה היא הסכמה?
לעניות דעתי, הסכמה דורשת כמה דברים:
1. הבנה מלאה של הדבר שאני מסכימה עליו. בין אם מדובר בחוזה שכירות, שבו לא סיפרו לי שיש בבניין בעיה הדורשת התייחסות (למשל שאחד הדיירים הוא אדם אלים, המוכר כאיש מאפיה ובעל נטייה לפגוע בחיות מחמד של השכנים, או פדופיל מוכר, או...)., ובין אם מדובר בהסכמה לאקט מסויים (למשל ספנקים כן, אבל ללא שימוש באביזרים, או סקס אבל רק עם קונדום).
2. הבנה של השלכות אפשריות של הדבר שאני מסכימה לו, ומה יקרה אם ההסכמה שלי תופר (מוזמנות לחזור לדוגמאות הקודמות ולדמיין שיש לכן כלב/חתול/חולדה/..., או שיש קיין צמוד למיטה, ומר בחור מתבכיין שקונדומים זה לא כייף)...
3. מצב נפשי ופיזי המאפשר לי לחשוב בבהירות, ז"א שאם אני במצב של כאב ראש ולא מצליחה להתרכז בנאמר, או במצב נפשי רע, או התקף פסיכוזה (או כל דבר אחר שעשוי למנוע ממני להבין באמת מה קורה, כולל אך לא מוגבל לסמים משני תודעה, סמי אונס למיניהם, וכו'...), הרי שאני לא אהיה במצב שבו להסכמה שלי יהיה תוקף.
4. יכולת להסכים לדברים מסויימים גם תלויה בגיל. גיל ההסכמה ביפן למשל -14, בארץ זה היה 18, אבל הפך להיות 16, במדינות מסויימות זה 21, וכו'... גיל שבו אני יכולה לשתות משקאות אלקוהוליים (ז"א גיל שבו להסכמה שלי לקוקטייל או משקה אלקוהולי אחר יהיה תוקף) גם משתנה ממדינה למדינה. גיל של אחריות פלילית שונה, גיל שבו ניתן לקבל החלטות שונה, וכו', וכו'...
5. יש גם את העניין הזה של הסכמה חופשית, ללא כל כפייה, או איום עלי, שאני אסכים מרצוני החופשי והטוב, אין אקדח לרקה, אין איום של איש, אין השלכות שליליות ל"לא" שלי.
6. ואחרון אחרון חביב – אפשרות למשוך את ההסכמה שלי, במקרה בו הדברים השתנו, ואני מרגישה שלא מתאים לי להמשיך (למקרים של הסכמה לאקט מתמשך, למשל סקס או סשן, או אפשרות לבטל חוזה שכירות, או... ).
אם כל אלו מתקיימים, הרי שההסכמה שלי קיימת...
אבל, מה אם משהו מזה חסר או שלא לגמרי קרה? האם זה חייב לבטל את ההסכמה שלי?
לגבי חלק מהדברים, כמו גיל, או אישרור חוקי אחר, זה לא באמת מחייב. אבל, וזה אבל גדול – אם אני לא מבינה למה הסכמתי, אם אין לי אפשרות למשוך את ההסכמה, אם אני לא מודעת לכל השלכות האפשריות של הדבר לו הסכמתי, ואם אני לא במצב נפשי או פיזי מתאים או אם אני נמצאת תחת השפעה של סמים/אלכוהול שגורם לשינוי תודעתי ולפגיעה במצב הערנות שלי – לא באמת הסכמתי.
ואיך בדיוק אני יכולה למשוך הסכמה? ע"י שימוש במילת ביטחון.
אם כי יש זוגות המשתמשים במילת ביטחון (בנוסף לאחת בשביל להפסיק הכל) לצרכים נוספים.
למשל – מילת ביטחון לרול דרופ במקרים של 24/7, או מילת ביטחון במקומות וניליים להגיד לצד השני שיש בעיה או התקף חרדה, או אדם מהעבר שעושה לי רע, או...
בנוסף יש זוגות רבים שמשתמשים בשיטת הרמזור – ירוק אומר שהכל בסדר ואפשר להמשיך, צהוב שאומר להחליף מיקום או להחליש, ואדום שאומר להפסיק את הכל מיידית.
יש גם זוגות שלא משתמשים במילים ייעודיות מיוחדות, אלא במילים כמו – די, תפסיק בבקשה, הספיק לי, וכו'... גם זו דרך לגיטימית לשמור על מילת ביטחון.
יש גם מקרים בהם הפה של הצד הנשלט אינו פנוי, ובמקרים כאלה ניתן להסכים על תנועה אשר תחליף את מילת הביטחון (לתת לנשלט להחזיק משהו ואם יפיל הסשן יעצור, או לבקש שירים יד/רגל עם יש צורך להאט/לעצור – נגיד ימין בשביל להאט, שמאל בשביל לעצור.).
יש גם זוגות שמוותרים על זכות הצד הנשלט למילת ביטחון, ולדעתי הדבר מבטל את ההסכמה, אסביר את עצמי:
אם אני לא יכולה לעצור, הרי אני לא באמת מסכימה לדבר שקורה פה, שכן אם אני לא יכולה להפסיק, אני לא באמת ממשיכה לתת את הסכמתי ע"י זה שאני לא מפסיקה את המעשה.
יש המבינים זאת, אך לא רוצים לתת לצד הנשלט את הזכות הזו... והם "ממלכדים את מילת הביטחון"
נשאלתי מספר פעמים – מה זה אומר בכלל?
התשובה היא – אם שימוש במילת הביטחון יביא לתוצאות שליליות (אני אפרד ממך אם תשתמשי במילת הביטחון שלך פעם או פעמיים, אני לא אתן לך סשנים מאותו סוג אם אי פעם תשתמשי בסשן במילת הביטחון שלך, אנחנו לא נעשה X, Y ו-Z אם תשתמשי היום/בכלל במילת הביטחון שלך, וכו'...)
אם הצד הנשלט לא יכול להשתמש במילת הביטחון שלו בלי חשש לתוצאות הרסניות, הרי שאין טעם בלתת לו את מילת הביטחון, ולכן היא לא באמת קיימת!
יש גם את אוכלוסיית הגור, שלרוב בעולם לא משייכים את עצמם לבדסמ. ושם, מקובל שנהשלטת תוותר על מילת הביטחון שלה, לאחר טקס הקילור (דבר שלרוב קורה אחרי מספר חודשים, ואף שנים כשהצד השולט מכיר את המגבלות של הנשלטת, והיא מאמינה כי הוא לא יפגע בה... לא סבורה שזה מעשה נכון, ולו רק כי עם הזמן הגוף שלנו משתנה מסיבות שונות ומשונות. אבל זו רק דעתי האישית, המבוססת על חוויות אישיות (לאחר שבמשך מספר חודשים היתה לי רגישות ייתר בחזה – גילו לי שם גושים... זה יכול לקרות לכל אחת לצערי, ואם בן הזוג לא יהיה ערני מספיק, או שייתן משימה מרחוק, הנשלטת עשויה לסבול ממש ואף להיפגע).
ולא, שולט אינו קורא מחשבות, מכיר אותי יותר טוב משאני מכירה את עצמי, או כל דבר אחר שנטען על למה לוותר.
כמו גם העובדה שזה שיש לי מילת ביטחון לא מבטל את הצורך של השולטת לבדוק ולוודא שאני בסדר, ולא קפאתי או נמצאת במצב שמונע ממני מלהשתמש במילת ביטחון.
ולסיכום – מילת ביטחון אינה שליטה מלמטה, ואם אדם טוען שהיא כן – תתרחקו!!! זה שולט מסוכן והוא עשוי לגרום לכם לפגיעות פיזיות ונפשיות חמורות ביותר!!! מילת הביטחון שם על מנת לשמור על שני הצדדים, לכן שימרו עליה מפני גנבה או מילכוד!
בכבוד רב, לובה