טוב, קראתי לי כמה פוסטים שהקפיצו לי שאלות ללא תשובה טובה, אי שם ברחבי הפייסוש... ולכן - הפינה של לובה מתחרפנת ואתם סובלים חוזרת!!! והיום נדבר על הסכמה. מה, למה, כמה, ומה הגבולות של הסכמה.
#הפינה_של_לובה
*מזכירה, כל הנכתב הינו דעתי האישית ואינו מחייב איש, אישה, זינומורף או כל ייצור אורגני אחר...
**הכל נכתב במייל דום מטעמי נוחות, אבל תקף לכל המגדרים והמינים.
לא מזמן באחת התגובות בפייס ציינתי שבדסמ עושים בהסכמה או לא עושים בכלל... וכן, כבר הזכרתי הסכמה פעם או פעמיים בעבר. אבל זה היה תוך דיון על תרגומים של ראשי תיבות של SSC, RACK, PRICK, וכו'...
אני אתן פה גם קישור לפוסט של בעלי בנושא ראשי התיבות למי שרוצה - As we dance with the devil tonight
אבל בעבר לא ממש נכנסתי למה זה אומר הסכמה, למה זה חשוב כל כך, או מאיפה זה נפל עלינו.
אם כך, ממתי ומאיפה הגיעה הדרישה של הסכמה לבדס"מ? הרי כולנו יודעים שבעבר היו אנשים שעסקו בבדס"מ, אך לא כולם עשו זאת בהסכמה משותפת. למה היום חייבים הסכמה, אם שולטי רומא לא ביקשו הסכמה והחזיקו להם וילות מלאות עבדים מכל הסוגים, גילאים והמינים שהיו שם בשביל לסבול מנחת זרועם של השולטים האכזריים. למה דבר כזה היום לא יהיה חלק מבדסמ? מי קבע? למה אני צריך לקבל הסכמה?
נתחיל מזה שגם בעבר היו חוקים נוקשים בעניין מי יכול לעשות מה ולאיזה צד... רק שזה היה שונה, מותאם לאותה תקופה ולחוקים חברתיים שהיו אז.
רגע לובה, מה זה אומר בדיוק???
אני קראתי את זה בספרות רוסית-סובייטית (בספרות המערבית זה יותר שמועות... אבל אם נעל הסטילטו מתאימה וכל זה...), הסיבה למעצרו של מרקיז דה-סאד, וכליאתו בתחילה בבית הסוהר, ובהמשך אף בבית משוגעים, הגיע מייד לאחר שהתארח עם המלך... המלך שהיו שמועות על העדפתו וחיבתו לצד המקבל של השוט!!!
ז"א אם אדם הנמצא במצב חברתי מעלי, זכותו להחליט כי הוא שולט עלי. מצד שני, אדם הנמצא מתחתי בסדר המדיני-חברתי לא יכול להצליף בי, גם אם שנינו ממש בעניין ונהנים מהפעולה.
כן, זה די נשמע רע, כי אם אני לא בעניין של מזוכיזם, אך נולדתי בשנים שקדמו למהפכה התעשייתית... אני מותרת לאדם השולט על איזור בו אני גרה, כולל כל אחד שנמצא מעליו. הרצון או ההתנגדות שלי לא ישנו דבר.
למעשה, אם תקראו היטב את הספר "סיפרה של O" תלמדו שנכון להיום, פנטזיה מחרמנת ככל שיהיה, הוא לא מייצג את הבדס"מ, למעשה הוא גרוע יותר מ-50 גוונים!!! לפחות ב-50 גוונים היה ניסיון (לא ממש מוצלח ככל שיהיה) להשיג הסכמה מודעת! בסיפורה של O, הסכמתה לא נדרשה, ככל שהתבקשה, הדבר נעשה תוך הבהרה שלא באמת תשנה דבר, או תוך תחבולות ומניפולציות פסיכולוגיות זולות. אבל הספר נכתב בשנות ה-50 של המאה הקודמת. באותה תקופה ההסכמה של האישה לא ממש נדרשה. האמונה שבעל לא יכול לאנוס את אשתו כי היא אישה שלו הייתה חלק מחיי הזוגיות, ובחלק מהמקומות (לא רק מדינות מוסלמיות) לנשים לא היה עדיין קול בבחירות, אפשרות ללמוד מקצועות מסוימים, משכורות האישה היו חצי אם לא פחות מזה של גבר באותו תפקיד, וכו'... לכן מבחינה חברתית הספר היה הגיוני, גם אם הספר גרם לסערה בחברה בזמנו.
אבל לקראת שנות ה-80, בקהילה הפטישיסטית הגאה בארה"ב התחילו להתקדם לכיוון שיאפשר לאנשים לעסוק בבדס"מ בלי לחשוש מפני כלא רק כי חשקה נפשם בבילוי משותף מהנה ששונה מהמקובל. למען הסר ספק, החלק של הסכמה נובע מתוך חוקים אמריקאים (החוק שונה רק בשנת 2003!!!), שבמהלך השנים הקפידו להפוך את הסקס של זוגות חד מיניים לרישום פלילי! השינוי החל במדינת אילינוי בשנת 1961, שם מין בהסכמה נהיה רק אזהרה, ללא כלא או רישום פלילי. לכן הדרישה להסכמה הגיע מתוך הקהילה הגאה על מנת "להכשיר" את הכל. וזה הביא לדוקטרינת ה-SSC, שלאחר מכן התפתחה ל - RACK ו-PRICK. ושהיום מתפתחת גם ל-4C, TREK או FRIES.
לאחר זמן מה, נוספו מילים "שלא בהסכמה" לסעיף חוק המדבר על חבלה. אבל, וזה אבל ממש חשוב(!) זה לא נוסף לסעיף של חבלה חמורה.
מה זה אומר? זה אומר שגם אם הייתה הסכמה מלאה למצב של חבלה חמורה, זה עדיין עניין פלילי, והצד הפוגע עשוי למצוא את עצמו בכלא.
אבל בואו נחזור להגדרה (החוקית) של הסכמה:
- הסכמה מודעת – אני צריכה לדעת למה אני מסכימה, מה יכולות להיות השלכות של הפרקטיקה, מה הסכנות (למשל זיהום במשחקי מחטים, פצעים במקרה של קאטינג ומשחקי סכין, וכו'...), מה האפטרקר הנוסף לסשן כזה או אחר לפני שאני נותנת את הסכמתי, גם אם אני מוכנה לכל רק בשביל לשמוע אותו אומר לי כמה אני אמיצה וחזקה וטובה.
- הסכמה ספציפית – למעשה ספציפי, ז"א אם אני רוצה לעשות משהו חדש, אני צריכה לקבל הסכמה לאקט החדש. כן, גם במקרה של מערכת יחסים ותיקה, כן גם אם אנחנו 24/7 בתוך TPE, וכו'... דבר חדש או שונה מצריך הסכמה. לצורך העניין אם אין לנו הסכם של סקס בכל זמן שהוא רוצה, אני לא אמורה להתעורר בזמן זיון (כי זיון של אדם שלא יכול לתת הסכמה – ישן/חסר הכרה = אונס), כי לא נתתי את הסכמתי לדבר הספציפי הזה. במקרים של סשן מזדמן זה צריך להיות הסכמה ספציפית לכל פעם. במקרים של מערכת יחסים, ניתן לתת אישור למעשים מסוימים לכל זמן העומד בתנאי סף אחרים.
- הסכמה מלאה - לכל חלק של הסשן, לא מספיק שאמרתי שזה בסדר שיהיה סשן אימפקט או סשן מדיקל. אני צריכה לתת את הסכמתי לכל זה ללא הסתייגויות.
- הסכמה חופשית – הסכמה שבאה מתוך הרצון שלי, ללא מניפולציות (אם את לא עושה ככה את לא באמת נשלטת), ללא לחץ, ללא סנקציות במקרה של סירוב. שולטים המחשיבים את עצמם ליותר בטוחים יטענו לרוב שהם מחפשים הסכמה נלהבת. אבל זה לגמרי לא מחויב מציאות.
- הסכמה שניתנת במצב המאפשר זאת – נתחיל מזה שנכון להיום יש הגדרה חוקית להסכמה חוקית, גיל 18+ (לא רק בסקס, גם מבחינת חיוב חוזי), לא תחת השפעת אלכוהול (למען הסר ספק כבר היה משפט בו גבר שהיה שיכור וזיין אישה לא פחות שיכורה הואשם ונכנס לכלא על אונס. ככה שאם הנשלטת תחליט להתלונן במשטרה על סשן שלא עשה לה את זה כשהסכימה לו תחת השפעת אלכוהול או סמים...), לא תחת השפעת סמים משני תודעה, וכן לא במצב של יכולת קוגניטיבית ירודה (בעלי פיגור שכלי, בעיות נפשיות או כל דבר אחר המצדיק אפוטרופסות).
- הסכמה הניתנת למשיכה – אם אני לא יכולה לחזור בי בכל שלב לפני או במהלך הסשן, הרי לא מדובר פה בהסכמה אמיתית. לסשן CNC יש לנו מילת ביטחון, לכל סשן אחר, אם אין הסכמה אחרת גם לא/מספיק/די יהיה מספיק על מנת לעצור את הסשן. טכנית ניתן לסכם שבסשן מסוים אני לא יכולה להגיד לא... אבל זה יבטל את ההסכמה מבחינה חוקית, ככה שאתם מסתכנים פה.
ואם יש לכם את כל אלה... יש לכם הסכמה.
אבל כפי שציינתי גם להסכמה יש גבולות משלה. הגבול החוקי הוא – חבלה חמורה. מה זה אומר? בלימודי המשפטים המרצה ציין שביקור בבית חולים כי יש שבר או צורך בתפרים ייחשב לחבלה חמורה.
עשיתם סשן האבקות ושברתם לנשלטת שלכם יד? נהדר, קיבלתם רישום פלילי וככל הנראה גם כלא/עבודות שרות (וכנס כספי, או סכום יפה ממש שישולם לעו"ד פלילי)... אם הנשלטת תשקר ותגיד שנפלה או הותקפה ברחוב ע"י זרים... יכול להיות שיאמינו לה ולא תבלו לילה או שבוע בתחנת משטרה הקרובה, אבל זה כבר תלוי בכמה טוב ואמין השקר וכמה רוצים להגיע לאמת.
וכדי להסביר עד כמה זה מגוחך... אני אדבר פה על משפט המתנהל לו באנגליה, של מר מאריוס גוסטאבסון (MARIUS GUSTAVSON)
הבחור החליט שהוא נולד עם חלקי גוף שאין לו צורך בהם... לכן שכר מספר אנשים להוריד את אותם חלקי גוף (פיטמה, רגל וביצים)... רק שהוא החליט לא לשלם לאחד מהם על המעשה, ואותו אחד תבע אותו על התשלום שהובטח לו.
מבצעי רצונו של מאריוס הביאו הוכחות להיותו משתתף בעל הסכמה נלהבת לעניין... אבל היות ומדובר בחבלה חמורה (הגורמת לנכות), הסכמתו של הצד הנפצע לא באמת מהווה הגנה משפטית, ולכן (תופים בבקשה):
מוריד הפטמות קיבל שנתיים על תנאי, זה שהקפיא את רגלו וגרם לכריתתה קיבל 3 שנים ו-8 חודשים בכלא, וזה שסירס אותו נכנס ל-5 שנים לכלא... אבל זה לא הסוף! ולאחר כל זה, מאריוס עצמו נשפט כמנהיג הכנופייה!!! הוא זה שאירגן את כל העניין שהוביל לנכותו (הוא כיום יכול להתנייד רק על כסא גלגלים) ולפגיעות הרבות בו!
לא חושבת שיש משהו דומה לזה בארץ... אבל לא הייתי רוצה לגלות מה יקרה אם יקפוץ סיפור דומה בחדשות.
אם יש לכם תוספות, שינויים או תיקונים – אשמח לקרוא בתגובות
***בתמונה - מאוריוס גוסטאבסון בכבודו ובעצמו
בכבוד רב, לובה