אני מודה, אני אוהבת מתנות.
אני אישה, בת אנוש, ברור שאני אוהבת מתנות.
אבל העניין הוא, שאני לא אוהבת את המתנות שקונים לי, אני יכולה לקנות לי אותם לבד...
אני כן אוהבת דברים שהם יחידים במינם, דברים שלא יהיו לאף אחד אחר בעולם.
אני אוהבת מתנות שמכילות חלק מהנשמה של הנותן לי... וזה כבר באמת מתנות שוות.
אני גם אוהבת לצאת, לרקוד, להנות, לאכול אוכל טוב (אתמול ביקרנו ב-Funky מסעדה אסייתית מגניבה). היה טעים וכייף, דייטים תמיד עושים לי טוב על הנשמה.
ולגבי מה אני אוהבת בנשלט שלי -
אחד שזוכר שהוא בן אדם וגבר לפני כל תואר אחר.
אחד שיש לו עמוד שידרה עשוי ברזל מזויין שאין דרך לכופף אותו, אבל שיתכופף בשבילי.
אחד שאני אדע שהוא אומר לי תמיד את האמת ואת כל האמת.
אחד שאבין אותו, ויבין אותי, שלא יהיו אי הבנות, ואם יהיו, נדע לתקשר את הכל בצורה ישירה וטובה.
אחד שיכבד את עצמו ואת הבחירות שלו, הרי אני אהיה אחת מהן.
הנשלט הוא כס המלכות והכתר של השולט, ואני לא מתכננת להסתפק באחד מאליאקספרס ב-10ש"ח!
אבל יש גם דברים שאני לא אוהבת - אנשים שלא עונים על השאלה שנשאלה, או עונים באופן חלקי.
אנשים שמנסים להשתמש בי לקינקים שלהם.
אנשים שלא מבינים שלא אומר לא. לא זה משפט שלם, תשלימו עם הדחייה!
ורק בגלל שאני אוהבת mindfucks -
בכבוד רב, לובה