אני חתולה.
למעשה, אחרי מערכת יחסים שהיתה ממש רעה לי, החלטתי שאני לא אתן יותר לאיש לשנות או לגמד אותי.
מאותו רגע התחלתי לא רק להגדיר את עצמי חתולה, התחלתי להתנהל כאחת.
יש המון הטוענות שהן חתולות, אבל לרובן אין את ההבנה הבסיסית מה ההבדל בין חתולה לכלבה...
כלבים יקשקשו בזנב מול כל אחד. יקבלו ליטוף מכל אחד. ייקחו אוכל/ממתק מכל אחד.
חתולים לא מתחברים לכולם. לחתולים יש גבולות שלא ניתן להזיז. אתם חייבים להוכיח שאתם אדם בטוח לחתול בשביל לזכות בזכות להיכנס למרחב האישי של החתול. ולהמשיך להוכיח שאתם אדם בטוח כל רגע נתון. זה לא מובן מעליו שחתול מרשה ללתף אותו. זה לא דבר מובן מעליו שחתול יושב עליכם. זה מראה שהצלחתם להוכיח שאתם אדם בטוח.
ואני, אני לגמרי חתולה.
אם תשברו לי גבול, אני לא ארגיש בטוחה אתכם, ולא משנה כמה אתם חושבים שאתם בטוחים... פשוט כבני אדם, אתם כבר לא אנשים שלי.
אני גם לא אהיה במקום בו אני לא רצויה. גם אם הלא היה פעם. אני לא אחזור (יש יוצאים מכלל, אבל בשביל זה אני חייבת לשבת ולהבין מה נשתנה, ולמה אני כן רצויה היום).
שלא לדבר על זה שהכי חשוב לי נוחות. אם נוח לי, גם כשאחרים לא מבינים למה משהו נוח, אני בגן עדן. אם לא נוח לי, אני כבר לא שם. כי מיטה חמה ושמיכה פלאפית זה נוח, ובטוח, וכייף... ואני שם, וזה כי נוח לי להיות שם.
יש המון א.נשים הטוענים כי הם חתולים, אבל מוותרים על גבולות שלהם בשניה שהגבול אינו נוח לפרטנר פוטנציאלי. זה לא חתול, זה כלב.
יש גם כאלה ששומרים על גבולות, אבל מתגמדים ומשנים את עצמם בשביל אחרים, גם הם לא חתולים.
אני מסרבת לחזור/להיות במקומות בהם אני לא רצויה.
אני מסרבת להתגמד ולהקטין את עצמי למען אחרים.
אני מסרבת לשנות את הגבולות שלי, הם שם מסיבה טובה. הם שומרים עלי ועל בני הזוג שלי.
אני מסרבת להיות כל דבר מלבד חתולה. ואם יש לכם בעיה, זה שלכם, לא שלי.
בכבוד רב, לובה