יצא לי לדבר פה עם די הרבה נשלטים.
חלקם מציינים שהם יכולים/מוכנים לקבל טכניקה כלשהי, אבל לא בסשן הראשון, כאילו מפגשים ראשוניים לא יהיו וניליים לבדוק האם יש בכלל כימיה בינינו.
כאילו הסשן הראשון לא יהיה הכי קליל, הכי ראשוני, הכי פחות אינטנסיבי שיכול להיות, כי בואו נודה, עד שאני יכולה להיות בטוחה שהנשלט לא יתבייש או יחשוש להשתמש במילת ביטחון במקרה הצורך, אני לא באמת אשתולל. אני חייבת להיות בטוחה שהוא יידע לעצור אותי לפני שייעשה לו נזק פיזי או נפשי. אני חייבת ביטחון שהוא מכיר את הגבול של עצמו ויכבד את אותו הגבול...
כן, אני מדברת על דברים שיכול להיות שלא נגיע לעשות, ואם כן, ככל הנראה רק בעוד זמן רב. כי אני לא מחפשת סשן, אני מחפשת מערכת יחסים, אחת שתהיה שם גם בעוד כמה שנים.
יש לי כמה דברים שהם בעיקר שלי (דברים שנובעים מנסיון עבר ואני שמרתי):
יש לי מילות ביטחון שונות לנזק פיזי ולנזק נפשי. זה הגיע מקשר עם הנשלט הראשון שלי והיה צורך לדעת מה באמת מפריע לו בכל רגע נתון.
יש לי צורך במפגש ונילי, לפעמים יותר מאחד על מנת לוודא שיש כימיה, וכמה מפגשים ראשונים לסשנים שלא יכללו יותר מאימפקט מבחינת כאב. למה? כי אני לא רוצה לרוץ. יש לי את כל הזמן שבעולם. אני רוצה לבנות מערכת יחסים טובה ויציבה, ובעיקר בטוחה לכולם.
אני גם מעדיפה לעשות את הסשן הראשון בבית של הנשלט, כי שם הוא מרגיש הכי בטוח (לא תמיד אופציה, אבל כשכן עדיפות למקום הכי בטוח שלו).
למה? כי הוא זה שנמצא במצב היותר חשוף. וזה שצריך את המקום הכי בטוח לתת לי את השליטה עליו, על גופו, נפשו, נשמתו... וזה כבר לא דבר שמגיע טבעי לאיש.
יש גם כמה דברים שאני לא מוכנה לעשות:
אני לא אתן יד לבגידה.
אני לא אעשה דברים שאני מחשיבה למסוכנים, ואפילו כאלה שהם מתקדמים מדי למצב מערכת היחסים בינינו.
אני לא אפגע באנשים, אבל גם לא אתן לפגוע בי.
בכבוד רב, לובה