אני יושבת בסלון, הם בחדר משחקים.
הוא על ברכיו, כי מגיע לו עונש, והיא בכלוב שלה.
אני לא רוצה למהר, המתנה בונה מתח, וזה יכול להעצים את הסשן.
אני נכנסת לחדר המשחקים.
היא בכלוב שלה, שוכבת על הריצפה, מתבוננת בו. היא לא אוהבת לחלוק את הזמן איתי, אבל היא גם יודעת שלפעמים זה מהנה יותר לחלוק מאשר לא לקבל בכלל.
הוא על 4, על מלח גס. כבר מרגיש את המלח נכנס לעור, כבר מרגיש את העונש שלו משפיע.
אני מלטפת את הגב שלו, ופותחת את הכלוב שלה.
"בואי" - אני מסמנת לה לבוא למרגלות המיטה. היא יודעת מה זה אומר והולכת לשם על 4, כמו הכלבה הטובה שהיא.
אני מרימה עצם וזורקת לה - "תביאי" - היא רצה להביא, כולה מקשקשת בזנב ומחייכת על הזכות לשחק איתי לבד כרגע.
העצם חוזרת ליד שלי, אני זורקת אותה שוב, הפעם קרוב לאיזור הענישה. - "תביאי" - היא רצה להביא ובדרך מוציאה לו לשון. אני רואה, והיא מבינה שהסתבכה.
אני מסמנת לו לבוא, הוא יורד מאיזור הענישה ובא, גם הוא על 4, רק שלו אין זנב, עדיין לא.
"אתה לא תסכן יותר את הרכוש שלי, נכון עבד?"
"לא הוד מעלתך"
"ואת תלמדי להיות כלבה מנומסת, נכון?"
"הב, הב, כן הוד מעלתך"
"נהדר"
הם עומדים זה לצד זו, התחתים שלהם ממתינים לי ואני שוקלת האם לתת לה את העונש שלה מייד או אחרי שאני אסיים את שלו...
אני מרימה את הלו קיטי, שמה קונדום. לוקחת לוב ומתחילה לפתוח את חור התחת שלו. - "היום יהיה לך זנב"
"כן הוד מעלתך, תודה הוד מעלתך"
אני יודעת שזה לא הכי כייף לו, למעשה הוא די שונא את זה, אבל זה העניין בעונש, זה לא מהנה, לא דבר רצוי.
השוט נכנס עמוק לתוכו וה"זנב" שלו במקום.
אני מתחילה בחימום שלה. היא יודעת שמגיע לה עונש ושהעונש יהיה שתיפת פה עם סבון. רק לא מתי זה יקרה.
היא נהנת מהספנקים ואני יכולה להרגיש את החיוך שלה. זה הזמן!
"לאמבטיה!"
היא זוחלת על 4 ומנסה למשוך את הזמן. אני עוקפת אותה והיא מגבירה את הקצב.
באמבטיה אני מורה לה לקום ונותנת לה סבון. היא מוציאה את לשונה ומורחת אותה בסבון (מודה שהפרצוף שלה ברגעים כאלה משעשע אותי).
אני פותחת את הברז - "תשתפי!" - היא שמחה להיפטר מהטעם ושוטפת היטב.
"חזרה!" - היא יורדת חזרה על 4 וזזה לחדר המשחקים.
ואני מוציאה את ה"זנב שלו".
"אני מקווה שסיימנות עם הענישה להיום" - הם מהנהנים.
...............................................................................
שניהם שוב שם, התחת של כל אחד קיבל כבר צבע אדום ויפה, זה הזמן לחלק המהנה יותר...
כל אחד מקבל ויברטור, שלה כפול, שלו לא...
אני צופה בהם מנסים לא לזוז, שומעת אותם מוצאים קולות עונג קטנים, כאלה שיהפכו לגניחות עוד שניה...
הם רוצים לגמור, אבל לא סיימתי איתם עדיין.
אני מלתפת את הביצים שלו, את הדגדגן שלה, נהנת מכל רעד קטן שם...
אחרי שקולות מתחילים להישמע יותר כזעקות חייתיות, אני מוציאה את הויברטורים ומכניסה את אצבעות שלי לחורים של כל אחד.
"לגמור שניכם עכשיו!"
הקולות החייתיים הופכים לזעקת עונג משותפת.
"קום" - הוא מתרומם, ואני רואה שהברכיים שלו יזדקקו לטיפול אחרי הסשן, וגם הרגליים שלו רדומות.
אני מכוונת את הראש שלה לכיוון ההכוס שלי והיא מתחילה ללקק.
"תביא את הקרח מהמקפיא עבד" - הוא רץ לבצע.
קוביית קרח נכנסת לחור התחת הקטן שלה וצמרמורת עוברת על גופה.
"תרד לה" - הוא מתמקם מתחתיה ומתחיל לאכול את הכוס שלה כי עדין שהוא יכול.
הרטיבות של הכוס שלה מתחילה ללכלך את הפנים שלו.
"אתה יכול לאונן תוך כדי, אף אחד לא גומר לפני!"
הוא שולח את ידו לזין שכבר עומד לו.
עוד כמה דקות והחדר מתמלא בגניחות הגמירה של שלושתינו.
אני מזיזה אותה, ומסמנת לו לתפוס את מקומה.
"תרימי את הזין שלו כלבה"
היא מתמקמת מתחתיו ומתחילה בעבודה.
ברגע שהוא עומד דום, אני מזיזה את ראשו.
"כלבה, שימי את הארנב בתוכך, כנס לתוכי, ואת מלקקת לו את הביצים, איש לא גומר לפניי!"
ושוב אנחנו גומרים די ביחד.
נראה לי זה הזמן להתחיל את האפטרקר, וזה כבר סיפור ליום אחר :)
*אם קראתם עד פה - בבקשה אל תתקשרו אלי מהאתר אם לא אישרתי, אני לא מעוניינת לקבל את השיחות למחשב.
בכבוד רב, לובה