היום קיבלתי כמה דברים מ-TEMU, וזה הקפיץ לי רעיונות מוזרים...
הוא פה היום רק בשביל להיות הבובה שלי. אחת שאלביש, אשחק, אשתמש בה.
אני ממתינה ליום הזה כבר כמה שבועות, כי הקולר שראיתי מושלם לניוש, ולקח לי זמן לקבל אותו.
הוא נכנס, כולו גברי, בבגדי עבודה שלו, כולו ממש לא בובת הברבי שלי...
''תוריד את הכל, תיכנס להתקלח!"
הוא מוריד את הבגדים, מסדר אותם על הכסא, נכנס למקלחת, רואה את הסבון של הלו קיטי ומבין לבד מה הולך לקרות היום.
הוא משתמש בסבון של הלו קיטי, בשמפו וקונדישנר של ברבי. כשהוא יוצא יש לו ריח של צעצוע לעיסה מתוק במיוחד.
אני מכסה אותו במגבת רכה גוררת אחריה לחדר שינה. שם כבר יש הכל מסודר.
''תלבשי את התחתונים שלך יפה שלי, ואני אשים לך את הקולר'' - הוא מתחיל לשים את התחתון הורוד המהמם, ואני נמסה.
אחרי שהוא מוכן, אני מצמידה לו את הקולר החדש, שמה שלוש אצבעות בין הקולר לצוואר שלו וסוגרת את הקולר.
"את מהממת, ורוד לגמרי הצבע שלך, בובה יפה שלי" - הוא מחייך, נבוך אבל מרוצה מהמחמאות והקולר החדש.
"בואי שימי את החצאית והחולצה שלך, וננעל לך נעליים"
הוא מתלבש, ואני רואה את הרגע בו הוא מתחיל להרגיש היא.
היא מהממת, אני יודעת שהיא מרגישה נבוכה, אבל גם גאה שהיא יפה בשבילי.
"בואי תראי לי איך את צועדת בנעלי בובה שלך, בואי לסלון"
היא באה, קשה לה לצעוד על נעלי הפלטפורמה, אבל היא משתדלת ממש. וזה מראה יפה כל כך.
הקולר שלה מצלצל עם כל צעד קטן שלה, והיא משתדלת ללכת ישר.
אנחנו בסלון, היא מבינה שהסשן רק התחיל, יש שם קומקום תה וכוסות.
יש גם מכשירי פגינג ואימפקט.
מה אני מתכננת? לשבת ולשתות תה... ואם הבובה לא מתנהגת יפה, להעניש אותה. אבל אם יא מתנהגת יפה - יש גם פרסים!
אנחנו מתיישבות סביב שולחן. היא ממתינה בסבלנות שאמזוג לה, מבקשת להוסיף סוכר לתה שלה. אני מביאה 3 צנצנות של עוגיות.
אחת - צנצנת עשויה זכוכית ומלאה בעוגיות שוקולד טעימות, יש שם כמה סוגים וכמה צורות, וזה נראה טעים.
אחת - עשויה ברזל כחולה, מלאה בפתקים (כל אחד מהם כולל עונש כלשהו)
אחת - עשויה ברזל אדומה, גם שם יש פתקים (כל אחד מהם מכיל פרס כלשהו)
היא מכירה כבר את שתי צנצנות הברזל מימים רנדומליים שהיו לנו, כלומר יום שבו יש לנו "תשלום חובות" שבו היא קיבלה את העונשים והפרסים שהרוויחה בזמן שלא היינו יחד. אם יש לה 2 עונשים ו-5 פרסים, היא מושכת 2 פתקים מהכחולה ו-5 מתוך האדומה.
היא יודעת שהיום לא אחד הימים הללו. לכן בלבול על פניה מובן לי.
אני מחייכת - "אם תתנהגי יפה תקבלי פתק מאדומה. אם לא!"
היא מהנהנת, מתחילה להבין.
אני מרימה את הצנצנת עם עוגיות - "תקחי לך כמה"
היא לוקחת אחת בצורת לב עם פיצפוצי שוקולד לבן ואחת עגולה בטעם שוקולד חלב.
אני שמה לי את אותן העוגיות.
התה שלי כבר לא רותח, ואני לוקחת לגימה. היא עושה את אותו דבר.
אני מתחילה לנשנש עוגי, והיא מנשנשת את שלה.
שתינו יושבות שם, עם מוזיקה נעימה ברקע. - "איך התה שלך בובה קטנה?"
"טעים מאוד, תודה לך הוד מעלתך" - לשניה היא נראת מבוהלת כי בובה לא אמורה לדבר, אבל היא נשאלה שאלה, והיתה חייבת לענות. היא יודעת שמיינד פאק או לא, אני לרוב לא מכשילה אותה בכוונה.
"שמחה שטעים לך, יש לי בובה מושלמת, אחת שיודעת לענות" - אני מחייכת.
היא נרגעת, ממשיכה לשתות תה עם עוגיה.
אני מסיימת את התה ועוגיות שלי, היא מפסיקה לשתות את שלה, את העוגיות הספיקה לסיים לפני.
"את רוצה עוד ספל?"
"לא תודה הוד מעלתך, אני מלאה"
"נראה שמגיע לך פרס על התנהגות טובה" - אני מרימה את הקופסא האדומה ומושיטה לה. היא לוקחת את אחד הפתקים.
אני פותחת - "את זוכה לרדת לי תוך שימוש בויברטור בתוכך"
"תודה הוד מעלתך"
אנחנו חוזרים לחדר שינה, - "תורידי את התחתון ותעמדי על 4 על המיטה" - היא עושה זאת מייד.
אני שמה כפפה, מורחת חומר סיכה, משחקת לה בחור, אצבע, ועוד אחת, ועוד אחת... היא גונחת, משתדלת לא לזוז.
אני מתחילה עיסוי פרוסטטה, היא גונחת חזק יותר. הזין כבר עומד והיא לא בטוחה אם היא יכולה לבקש רשות או שאסור לה לדבר.
כל האגרוף שלי כבר בפנים והיא מוציאה רעש קרוב יותר לשאגה חייתית, מכל דבר אחר...
"תגמרי בובה שלי, תגמרי בשבילי" - בשאגה אחת אחרונה היא גומרת.
אני מחלצת את היד, מכניסה את הויברטור שנבחר למשימה, ומפעילה אותו על רטט לא חזק במיוחד. מתיישבת בראש המיטה ומסמנת לה לבוא.
היא מביטה בי, מתחננת לקבל אישור להתחיל. אני מלטפת את פניה, - "את ממש ילדה טובה היום, ממתינה בסבלנות, עושה כדברי, יש סיכוי שתקבלי עוד פתק אם שנינו נגמור יחד, ברור לך?"
"כן הוד מעלתך, תודהלך"
"תתחילי" - היא צוללת לתוכי, ואני לא מחזיקה את עצמי, גונחת, מושכת בקולרה מצמידה אותה יותר... ואכן שנינו גומרות יחד: היא בשאגות חייתיות, אני בשקט, ללא אוויר בראות.
אני קמה, הולכת לסלון, לוקחת את הצנצנת האדומה וחוזרת לחדר שינה, היא עדיין מתנשפת, מנסה להסדיר נשימה.
"תבחרי עוד פתק בובה טובה שלי" - היא מערבבת את הפתקים ומוציא אחד, מושיטה לי - "הפעם את מקבלת תחת אדום לפני שתזכי לרכב על הזין שלי, רוצה לבחור את אחד הכלים?"
"כן הוד מעלתך, אשמח לקבל חגורה בבקשה"
אני הולכת לסלון, מביאה משם חגורה, שוט, ספנקר וקרופ.
"על 4 בובונת" - היא עולה על המיטה, נעמדת כך שיהיה לי נוח, ומרימה את החצאית שלה שיהיה לי נוח.
אני מתחילה חימום עם ספנקר, עוברת לשוט, אחרי זה קרופ. התחת שלה כבר אדום ויפה.
אני מחליפה לחגורה - "תספרי יפה שלי"
היא סופרת, אני בודקת שהיא בסדר כל כמה הצלפות, והיא נראת מרוצה מהמצב.
"חמישים הוד מעלתך, תודה לך"
אני שמה את החגורה בצד, מוציאה את הסטרפאון מהמגירה שלו, - "בואי תעזרי לי לשים אותו" - היא קופצת על ההזדמנות, מלקקת ומנשקת, מלבישה אותי ומתחננת לרדת לי. - "תמצצי בובה שלי"
היא מוצצת מקצועית, אני מרגישה את הרעד של הסטרפאון עד עמקי נשמתי.
"מספיק, תסתובבי יפה שלי" - היא מפנה לי את התחת הכבר אדום ועדיין פעור שלה. אני שמה קונדום ומורחת חומר סיכה, מכניסה ההכל פנימה, והיא רוטטת מרוב אושר. - "תזייני את עצמך על הזין שלי!"
היא מתחילה לנוע, המהירות עולה, הגניחות מתחזקות, אני מרגישה שגם אני קרובה, מושכת את הקולר שלה אלי, ומנשקת אותה. - "בואי נגמור שוב" - ואנחנו מתפוצצות יחד שוב.
אחרי שהסדרנו את הנשימה, היא מנסה לקום. - "זה הזמן שלך לאפטר, לחזור לגבר הגברי שאת" - והיא מהנהנת...
וכל זה רק כי כיסויי העיניים הורודים שלי הגיעו... מעניין מה יקפוץ עלי אחרי שהקולר יגיע...
בכבוד רב, לובה