הוא בפינה מנסה להתחבא, מנסה לא להראות, מנסה להיות חשאי... הוא רוצה להפתיעה אותי. אני מעמידה פנים שאני לא רואה אותו שם, הולכת למקרר, לוקחת לי משקה וזזה חזרה לחדר שינה.
הוא מסדר דברים שקנה, את הצעצועים החדשים שלו, ואת הצעצועים שלי. את כל המכאיבים, את כל המחממים, את כל המחשמלים... וגם את הביגוד והאיבזור.
אני מציצה מדי פעם בשקט מופתי, כי הוא לא שם לב לסביבה, הוא לא רואה אותי מציצה. וכשהוא קרוב לסיום, אני עושה קולות חזקים במיטה, כאילו נימנמתי ואני קמה.
אני די בטוחה שהוא מוריד בגדים ומסדר אותם, אני יודעת שהיום הוא פה לחגוג איתי יום הולדת, כי לפני שבוע הוא לא היה בארץ בכלל.
אבל מה הוא תכנן?
אני נכנסת לסלון אבל הוא לבוש, הכי ונילי שלו, ג'ינס וחולצת טי.
"מה קורה?, יש לנו רק עוד 20 שעות יחד"
"כן, קיוויתי שנצא לאכול בחוץ"
"תוביל" - הוא לוקח אותי לחצר, שם שולחן כבר ערוך, ויש סל פיקניק על אחד הכסאות.
אני מרגישה סומק עולה על פני, את זה שהוא סידר גם פה פיספסתי.
"אתה היית חשאי" - אני אומרת לו עם חיוך. הוא זורח.
אנחנו מתיישבים, הוא מסדר את התוכן של סל פיקניק ואנחנו אוכלים. השכנים יכולים לראות את הזוג יושב ואוכל, והגבר מאכיל את האישה, משקה אותה... מעניין מה הם חושבים על זה? האם זה שאני מפונקת והוא מראה לי את ה-Princess treatment. או שזה נראה גם להם שאני השולטת בסיטואציה, גם כשאני לא בטוחה מה המתנה שלי היום?
אנחנו חוזרים לתוך הבית, הוא מוריד את הבגדים בכניסה, אני רואה שאין עליו כלום. לא כלובון, לא קולר, לא ריתמה. כלום.
אבל הוא כן סידר את הכול על הספה בסלון.
אני מנשקת אותו ושואלת - "מה עוד תכננת לנו להיום? אתה המתנה שלי?"
הוא יורד על ברכיו, מחבק אותי, מביט בי מלמטה - "אני יכול בבקשה לתת לך את המתנה שלך?"
אני מחייכת, הוא נראה כל כך מאוהב בי, וכל כך שלי - "כן יפה שלי, אשמח לראות מה אני מקבלת מבן הזוג שלי ליום הולדת"
הוא יורד על 4, זוחל לסלון, מרים חבילה שיש מאחורי הספה. אני מתקרבת, פותחת - יש שם צעצועים חדשים, לשנינו, להשתמש עליו ואיתו. אני מחייכת.
הוא מסדר גם אותם. אני מלטפת את ראשו, הוא מביט בי - "את אוהבת את המתנה? רוצה לנסות אותה?"
אני מנשקת אותו, הוא כבר מכיר אותי מספיק טוב, יודע ששימוש בצעצועים חדשים או ישנים הוא חלק מהכייף שאני לא מסרבת לו אף פעם.
"בוא נראה מה יש לנו פה" - אני מעבירה את היד על פני הדברים, רואה דילדו חדש לריתמת סטרפאון, מרימה, בודקת כמה רך וכמה גדול הוא - "בוא נתחיל איתו"
הוא מבין, מביא לי כפפות ולוב, בזמן שאני מורידה את התחתונים. הוא מביט בי - "אתה רשאי" - הוא יורד לי, ואני נשבעת שהוא עושה את זה אפילו יותר טוב מהפעמים הקודמות, ותוך שניות אני כבר מוכנה לריתמה, אבל במקום זאת, אני מחליטה לגמור ממנו. אחרי הגמירה, הוא מסדר את הרתמה עלי, מנשק לי את רגליים, מתחכך בי.
"בוא תעמוד במרכז" - הוא נעמד על 4 במרכז הסלון, אני מתיישבת לצידו, מתחילה לעסות את החור שלו עם חומר הסיכה, להחליק אצבעות פנימה. הוא גונח, ואני רואה שגם הוא יותר חרמן מהרגיל. אני מביאה אותו לגבול, מושכת לו בביצים בעדינות, לא מאפשרת לגמור, הוא גונח, מיילל, אבל לא מנסה לבקש רשות עדיין.
כל כף היד שלי כבר בפנים, הוא מיילל, ומתחיל להתחנן לגמור. - "אתה רוצה לגמור בשבילי?"
"כן, בבקשה תרשי לי לגמור הוד מעלתך"
אני משחררת את הביצים שלו - "תגמור יפה שלי, ותנקה את הכל כמו ילד טוב" - הוא גומר, מלקק את הזרע, מראה לי כמה הריצפה נקיה.
אני נאמדת מאחריו, מחדירה את הצעצוע החדש, הוא נדרך, הצעצוע ארוך ועבה יותר מהקודמים. אני עוצרת, נותנת לו זמן להתרגל לתחושת המלאות החדשה. - ,איך זה מרגיש?" - הוא נושם עמוק.
"אני חושב שזה בסדר, אבל זה יותר מהרגיל שלנו"
"אתה רוצה לעצור או להמשיך? זה התחושות שלך שחשובים יותר כרגע, אני לא רוצה קרעים"
"אני חושב שאני בסדר להמשיך"
אני מתחילה לנוע, לאט, בלי למהר או להסתכן. הוא לא זז בההתחלה, אבל אחרי כמה דקות הוא מתחיל לגנוח, ואני מתחילה לזוז מהר יותר.
אחרי מספר דקות הוא מבקש לגמור שוב, ושנינו גומרים.
אני יוצאת ממנו. בודקת שהכל בסדר. לוקחת את הספנקר החדש, בודקת על היד שלי איך הוא מרגיש, הוא לא חזק במיוחד, אפשר להשתמש בו לחימום.
וזה בדיוק מה שאני עושה. הוא מראה סימנים של ספייס, ואני מחליפה לפלוגר, הוא כבר מיילל מכאב ועונג.
אני מניחה את הכלים בצד, מתחילה לשחק לו בזין ובביצים והוא מילל שוב, מתחנן לגמור.
אני מאפשרת לו ומחליטה שזה מספיק בדיקת כלים להיום.
הוא בספייס ואני צריכה להתחיל אפטרקר, אבל לפני זה, אני אתרפק על רק עוד נשיקה אחת, כשהוא חצי פה חצי בגן עדן...
כן, החלום הכי רטוב שלי זה יום הולדת ללא גשמים, אבל ככה זה כשנולדים בחורף 🥺
בכבוד רב, לובה