האמת שאתמול בעיקר חלמתי על עולם בו כולנו טובים אחד לשני, ואין מלחמות... אבל נראה שזה לא משהו שיתגשם, רק מקווה שייתנו לנו לצאת לכמה מאנצ'ים ומסיבות שכבר בניתי על לפגוש אנשים שהתגעגעתי אליהם שם...
היא שם, יושבת ממתינה לי. היא רוצה לצאת ולשחק כבר הרבה זמן. אבל היום יש מסיבה והיא קיבלה הזדמנות לבוא איתנו למסיבה.
גם לבעלת לב קר וקפוא כמוני, אחת שלא נותנת הזדמנויות, אחת שגונבת אוכל וחתולים מבעלה(!), יש נקודות תורפה, ואחת מהן זה נעלי בובה עם פלטפורמה, ולבוש לוליטה תואם... והיא לובשת אותם טוב כל כך, אני מזילה ריר (לא רק מהפה), מהמראה שלה.
היא שם ואני כבר לא יכולה לחכות למסיבה.
אני התלבשתי בשמלה השחורה הגוטית שלי, מרגישה סקסית.
אני מתקרבת, מביטה בה, היא מורידה מבט, מסמיקה.
''את הצעצוע הכי יפה שיכולתי לבקש. ואת כולך שלי".
היא מרימה מבט, חצי מופתע. - ''הוד מעלתך לא כועסת? אני יודעת שהייתי צריכה להמתין להתלבש במועדון, אבל...''
''זה בסדר. אנחנו יוצאות מהבית לאוטו, לא לרכבת. זה לא באמת ישנה הרבה. גם אם אני מעדיפה יותר דסקרטיות, לפחות מול וניליים, פה זה לא הבדל משמעותי''
היא נושמת לרווחה.
הוא נכנס. הוא לובש מכנס פטיש החולצה שחורה מכופתרת. הוא מהמם. ושניהם שלי 😻
''כולם מוכנים? לבושים? מרוחים? עוד אלמנטים של יאללה לצאת?" - הוא מחייך, מרוצה מעצמו. היא מורידה את מבטה שוב.
אנחנו בדרך לשם, המוזיקה מהנה, אני זוכה להציק לשניהם, החיים יפים 😸
מגיעים למקום, המסיבה עוד לא התחילה, אבל יש כבר כמה חברים. אומרים להם שלום. מצחקקים.
הדלתות נפתחות, והעולם משנה את הקצב.
שלושתנו נכנסנו. תופסים מקום ליד הבר. מדברים, מצחקקים, אומרים שלום לחברים שבאו בהמשך...
היא כבר מתרגשת, כל-כך מתרגשת שהכלובון לוחץ. הוא כבר רגיל, וזה גם לא ממש מזיז לו, גם אם המסיבה מהנה. הוא מתפנה להזמין לנו שתיה, ואני לוקחת אותה לאיזור הסשנים. היא יודעת למסיבות, בגלל הרעש, דורשות סימנים ולא דיבור. היא מסמנת לי שהיא מוכנה לסשן שלנו, ואני לוקחת אותה לספסל ההצלפות. היא יודעת שהיום אני רוצה פיסטינג מלא, שכל החודש הכנתי אותה לזה, והיא מתרגשת. הפלאג הרוטט נשלף, הכפפות עולות, התחת מקבל שימון טוב... והיא מתחילה לנוע לקצב המוזיקה על האצבע שלי.
ספנק מזכיר לה שהיא לא זזה לפני שיש לה אישור לכך.
היא מסמנת לי שהיא מצטערת.
אני ממשיכה לשחק בחור שלה, מוסיפה אצבע, לוחצת על פרוסטטה, מענגת ומענה בו זמנית. הביצים ביד שלי ואין דרך לגמור, גם אם היא רוצה.
מוסיפה אצבע שלישית, בודקת שהכל טוב, היא מתחננת לגמור, אבל דיברנו על זה ואני לא הולכת להתרכך לפני שהיא תקבל את כל היד שלי, והיא יודעת את זה.
היא מתחילה לבכות, אני מרגישה את הרעידות, רואה את הכתפיים זזות, אבל אני רק מוסיפה אצבע נוספת. היא כבר רועדת, גלי עונג הופכים לעינוי, ואני יודעת שזה הזמן.
אני מחדירה את כל כף היד פנימה, עושה סיבוב קטן על הפרוסטטה ומשחררת את הביצים. היא גומרת, ואם לא היתה שוכבת על הספסל, היתה נופלת לריצפה.
היא עדיין רועדת, בוכה, מסמנת לי שהיא בסדר, ואני משחררת אותה מהיד שלי, מורידה את הכפפה. מחבקת, מנשקת, מזכירה לה שהיא מושלמת, מהממת, אהובה...
היא נרגעת, אוספת את עצמה, מבקשת ממני מים, ואנחנו חוזרות לבר.
הוא המתין לי בסבלנות, והסשן שלי יתחיל בקרוב, אבל זה כבר יהיה סיפור ליום אחר...
אני מקווה להגשים זאת בצורה כזאת או אחרת בקרוב...
בכבוד רב, לובה